בג”צ 243/1981 חברת יקי יושע בע”מ נ’ המועצה לביקורת סרטים מחזות, פ”ד לה(3) (1981) 421
בג”צ 243/1981
1. חברת יקי יושע בע”מ
2. יקי יושע
נגד
המועצה לביקורת סרטים ומחזות
בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק
[08/05/1981, 10/05/1981]
לפני הנשיא מ’ לנדוי והשופטים מ’ שמגר, משה כהן
העותרת 1 הפיקה והעותר 2 ביים סרט עלילתי, ובו ביקורת חברתית קשה על מסחור ההנצחה של חללי מלחמות ישראל. בתחילה אושר הסרט להקרנה בשלמותו על-ידי המשיבה. אולם לאחר שהוא זכה לביקורות חריפות בציבור, וסגן שר הביטחון פנה לשר הפנים, התכנסה המשיבה בשנית והחליטה להורות על ביצוע קיצוצים בסרט. מכאן העתירה.
בית המשפט הגבוה לצדק פסק:
א.
(1) גוף סטטוטורי, כמו המשיבה, חייב לגלות לנוגע בדבר, מה היו נימוקי ההחלטה, הדוחה את בקשתו. כן מחייבת ההגינות הדיונית, שהנוגע בדבר ידע מראש – כאשר הוא מוזמן להופיע לפני המשיבה – מהם עיקרי הדברים, שישמשו נושא לדיון בעניינו.
(2) אך אין קיימת חובה כוללנית על-פי הדין להמציא את הפרוטוקולים של דיוני המשיבה למי שעלול להיפגע מהחלטותיה.
ב.
(1) ביטול היתר, שכבר ניתן על-ידי המשיבה, כאילו מטיל חובת ראיה על מי שמציע את הביטול, להראות שקיימים נימוקים מיוחדים המחייבים זאת, ויש להתחשב גם בנזק החומרי, שמקבל ההיתר עלול לסבול בשל שינוי ההחלטה.
(2) הוא הדין, אם כי במידה פחותה, גם בהחלטה להשמיט קטעים מסרט, שהצגתו הותרה תחילה בשלמותו.
ג. נושא השכול של בני משפחות הנופלים במערכות ישראל הוא רגיש מאין כמוהו, והחובה להיזהר ברגשותיהם שקולה כנגד הסלידה מכל צורה של צנזורה.
ד. המשיבה היא המופקדת על הביקורת על סרטים, כגוף המייצג בעצמו את הציבור, ובעניין דנן לא נמצאה עילה מספקת לסתור את החלטתה.
עתירה למתן צו-על-תנאי. העתירה נדחתה.
ע’ צוקר – בשם העותרים.
ר’ יאראק, סגן בכיר א לפרקליט המדינה – בשם המשיבה.
ניתן היום, ו אייר ה’תשמ”א (10/05/1981), בפני מר אברמזון וד”ר בן-אור.