תקציר בג”צ 15/52 ג’רסי (17/07/1952): בית משפט עליון דחה עתירה לפטור משירות בטחון מחמת גילו

בג”צ 15/52 ג’רסי נ’ משרד הבטחון/אגף כוח אדם, פד”י (1952) ו 630

 

בג”צ 15/52

לאו ג׳רסי

נגד

משרד הבטחון/אגף כוח אדם ואח’

 

בבית המשפט העליון כבימ”ש גבוה לצדק

[17/07/1952, 2/07/1952, 16/01/1952]

לפני השופטים אולשן, חשין, זילברג

 

לפי סעיף 1 לחוק שירות בטחון, ה’תש”ט, “יוצא צבא” פירושו גבר באחד הגילים שמ- 18 עד 49 ועד בכלל – לפני קריאת יוצא צבא לשירות סדיר או לשירות מילואים, עליו להיקרא לרישום בהתאם לסעיף 4 לחוק הנ”ל ולבדיקה רפואית לשם קביעת כשרו הרפואי לשירות בטחון בהתאם לסעיף 5 הנ”ל – לגבי קריאה לרישום וקריאה לבדיקה רפואית אין החוק מבדיל בין יוצאי צבא שהם עולים לבין יוצאי צבא שאינם עולים – כן אין החוק מבדיל בין הגילים השונים כל עוד הנקראים הם בגיל שמ- 18 עד 49 ועד בכלל – סעיף 6(א) קובע שאין לקרוא יוצאי צבא לשירות סדיר אלא אם בזמן הקריאה הם באחד הגילים שמ- 18 עד 29 ועד בכלל, וגם כאן אין החוק מבדיל בין יוצאי צבא עולים לבין אלה שאינם עולים – סעיף 6(ד) מורה, שאם קרא הפוקד יוצאי צבא לשירות סדיר לפי סעיף 6(א)(1) אסור לו לקבוע את הזמן להתייצבות אלא תוך התקופה שנקבעה באותו סעיף 6(ד) – סעיף 6(ד)(2) מעיד שהקריאה לשירות סדיר קשורה בגילם של הנקראים, אבל מועד ההתייצבות, כדי להתחיל בשירות, יכול להיקבע לתאריך בו מלאו כבר ליוצר צבא 29 שנים, בתנאי שהתחומים שנקבעו להתחלת השירות באותו סעיף יישמרו – ביחס לתקופות בהן יש לקבוע התחלת השירות סדיר נקבעו בסעיף 6(ד) הבדלים לגבי סוגים שונים של תוצאי צבא לרבות העולים כנזכר בסעיף 6(ד)(4) – תקנה 9 לתקנות הנ”ל באה להשלים את האמור בסעיף 6(ד)(4) ונקבעו בה הזמנים בהם יש לקבוע את התחלת השירות הסדיר בשביל עולים שבאו לארץ אחרי 1.10.40 – יש להדגיש שמדובר כאן בזמנים לקביעת התחלת השירות הסדיר ולא בזמנים בהם מותר לקרוא את העולים לשירות סדיר – ביחס לקריאת עולה לשירות סדיר אין להיזקק לתקנה 9 הנ”ל, וכל עוד לא הגיע העולה לגיל 30 אפשר להכריז על קריאתו לשיחות סדיר בכל עת – אלא כשבאים לקבוע את התאריך בו יתייצב ממש לשירות, יש להקפיד שתאריך זה יהיה בתוך תקופת שלושת החדשים הראשונים לבואו או במשך התקופה בין 12 ו- 18 חדשים מיום בואו – במקרה שאדם החייב שירות סדיר לפי סעיף 3 לצו הנ”ל, בטרם מלאו לו 30 שנה, לא מילא את חובת הרישום והבדיקה הרפואית כנדרש בסעיף 2 לצו הנ”ל, והאיתור, שנגרם באשמתו, הביא עמו xת האיחור בהפיכת “החובה המותנית” שבסעיף ג הנ”ל ל”חובה מוחלטת” לשירות סדיר, הרי חייב שירות כזה, בהגיעו בינתיים לגיל 30, אינו רשאי לפי הסעיף 16(ד) להנות מהאיחור שנגרם באשמתו ולהשתחרר משירות סדיר בצה”ל.

 

התנגדות לצו-על-תנאי מיום יח טבת ה’תשי”ב (16/01/1952), בו נדרשו המשיבים לבוא וליתן טעם, מדוע לא תבוטל קריאת המבקש לשירות סדיר. והתנגדות לצו-ביניים בו ציווה בית המשפט, כי על המשיבים לעכב את הקריאה הגיל לשירות סדיר עד למתן החלטה אחרת ע”י בית משפט זה הצו-על-תנאי בוטל.

 

י’ ברוק – בשם המבקש;

י’ קוקיה – בשם המשיבים.

 

ניתן בפומבי היום, כח תמוז ה’תשי”ב (19/07/1952).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.