תקציר בג”צ 1380/02 בן-ארצי (29/05/2002): בית משפט עליון דחה עתירה נגד החלטה ועדה לדחות בקשה לפטור משירות צבאי מטעמי מצפון

בג”צ 1380/02 בן-ארצי נ’ שר הביטחון, פד”י נו(4) (2002) 476

 

בג”צ 1380/02

יונתן בן-ארצי

נגד

1. שר הביטחון

2. ראש מינהל הגיוס בצבא הגנה לישראל

3. הוועדה למתן פטור משירות ביטחון מטעמי מצפון

 

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[29/05/2002]

לפני השופטים ת’ אור, מ’ חשין, א’ גרוניס

 

העותר נקרא להתייצב לשירות ביטחון, ובקשתו הייתה כי ייפטר מאותה חובה, בין השאר מטעמי פציפיזם, וזאת על-פי סמכותו של שר הביטחון על-פי הוראת סעיף 36 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], ה’תשמ”ו-1986. עניינו של העותר עלה כמה וכמה פעמים לפני הוועדה אשר יועדה לדון בבקשות לפטור משירות סדיר מטעמי מצפון, ובסופו של דבר החליטה הוועדה בהחלטה מנומקת לדחות את בקשתו. על-פי קביעת הוועדה מה שעומד בבסיס טענותיו של העותר אינו פציפיזם המצדיק הענקת פטור משירות הביטחון או הקלות בשירות, כי אם חוסר יכולת להסתגל למערכות, חברתיות כמו גם סמכותיות. בעתירה תוקף העותר את החלטת הוועדה.

בית-המשפט העליון פסק:

א.

(1) סרבנות מצפון הינה עניין סובייקטיבי טהור, על-כן הקביעה בדבר היותו של פלוני סרבן מצפון היא אך שאלה של אמון. דומים הדברים במובן מסוים לקביעתה של ערכאת דיון כי מאמינה היא לעד פלוני וכי אין היא מאמינה לעד פלמוני (478ו).

(2) מכאן, שמדובר בשאלה של הבנת חומר ראיות המוצג לפני הוועדה, וממילא ניתנת היא ההחלטה לביקורתו של בית-משפט, ואולם הנטל להוכיח כי שגתה הוועדה בהחלטתה – עד כדי כך שבית-משפט יהפוך את החלטתה על-פיה – נטל זה מוטל על העותר. נטל זה לא הורם על-ידי העותר במקרה הנדון (478ז-479א).

(3) לאור אופיו של הבירור בדבר היותו של אדם סרבן מצפון גם אין כל חוסר סבירות בכך שבעת הבירור בפני הוועדה לא נכח עורך-דינו של העותר (480א-ב).

ב. אין מקום לקבל את טענת העותר כי העובדה שהוועדה פוטרת משירות מטעמי מצפון רק לעתים נדירות מלמדת כי שיקוליה אינם שיקולים סבירים לא אך משום ששאלת פעילותה הכוללת של הוועדה אינה עומדת לפני בית-המשפט לדיון, אלא – ובעיקר – משום שבעניין הנדון לא נמצא כי הוועדה פעלה שלא כהלכה (479ד-ה).

ג. ועדת הפטור אינה ועדה סטטוטורית אלא ועדה מייעצת, ולכן אין חובה שבהרכבה ישבו אנשים שאינם אנשי צבא, ואולם היה ראוי כי בעלי הסמכות ישקלו לעתיד לבוא אם לא היה ראוי כי בוועדה ישבו גם אנשים שאינם אנשי צבא הן מבחינת שיקול-הדעת לגופו הן מבחינת מראית פני הדברים (479ו-ז).

 

עתירה למתן צו-על-תנאי. העתירה נדחתה.

 

אורי קידר, זיוון טובי-עלימי – בשם העותר;

ענר הלמן, סגן לפרקליטת המדינה – בשם המשיבים.

 

ניתן היום, יח סיוון ה’תשס”ב (29/05/2002).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.