תקציר בג”צ 127/64 רייצ’יק (15/06/1964): בית משפט עליון ביטל החלטת בית דין רבני להטיל עיקול על נכס בשל אי כריכת תביעת רכוש זו לתביעת הגירושין

בגצ 127/64 רייצ’יק בית הדין הרבני האזורי פתח־תקוה, פד”י יח(3) 337 (1964)

 

בג”צ 127/64

 

צפורה רייצ’יק

נגד

בית-הדין הרבני האזורי פתח תקוה ואח’

 

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[27/04/1964, 15/06/1964]

לפני השופטים זוסמן, ברנזון, מני

 

העותרת הגישה תביעת מזונות נגד בעלה, המשיב מס’ 2, והלה מצדו הגיש לבית-הדין הרבני תביעה לשלום בית, ואם האשה תסרב – לגט פיטורין. במשרד-ספרי-האחוזה רשומה חלקת אדמה, מקצתה על שם האשה העותרת, מקצתה על שם הבעל ומקצתה על שם אדם שלישי. האשה הגישה תביעה לבית-משפט השלום לחלוקת הנכם האמור; בכתב-הגנתו טען הבעל, כי חלקה של האשה ניתן לה על-ידיו בנאמנות. בעוד כל התביעות האמורות תלויות ועומדות, הגיש הבעל לבית-הדין הרבני בקשה לעקל את הנכס הנ”ל, ובית-הדין נענה לבקשה זו. הוצא צו-על-תנאי.

בית-המשפט העליון, בעשותו את הצו-על-תנאי החלטי, פסק:

א. אין ספק בכך, שבית-הדין הרבני מוסמך להטיל עיקול על נכסים, ומשרד ההוצאה לפועל יבצע את העיקול, כאמור בסימן 56 לדבר-המלך-במועצה, 1922, ובלבד שהענין בו דן בית-הדין יהיה בגדר סמכותו. השאלה היא איפוא, אם הענין התלוי ועומד בין בעלי-הדין דנא, אשר בעקבותיו הוטל העיקול, הוא ענין אשר בית-הדין הרבני מוסמך לדון בו.

ב. סמכותו של בית-הדין הרבני להטיל את העיקול מותנית בשתיים:

1. בכך, שתביעה הנוגעת לרכוש האשה הרשום בשמה במשרד-ספרי-האחוזה יכולה להיות ענין “הכרוך” בתביעת גירושין, כמשמעותו בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), ה’תשי”ג-1953;

2. בכך, שבפועל ממש כרך התובע – בענין לפנינו הבעל – תביעת מקרקעין שכזאת בתביעת הגירושין.

ג. לכאורה, אין צידוק לכך, שאשה הרשומה כבעלים של חלקת אדמה, תימנע על-ידי בית-הדין הרבני מלמכור את רכושה. תביעה מצד הבעל לחלקה של האשה באדמה לא היתה כלולה בכתב-התביעה, ואף לא בבקשת העיקול. נמצא, תביעה כזו בכלל לא הובאה בפני בית-הדין, וממילא לא היתה “כרוכה” בתביעת הגירושין של הבעל.

 

התנגדות לצו-על-תנאי מיום ט”ו באייר תשכ”ד (27/04/1964) המכוון למשיבים והדורש מהם לבוא וליתן טעם: מדוע לא יימנעו המשיבים מס’ 1 או אחד מהם מלדון ולהחליט בשאלה כל שהיא בדבר חלוקה בצורה כל שהיא של רכוש מקרקעין הרשומים כגוש 6354, חלקה 55; ומדוע לא יימנעו מלדון בשאלת בעלות של 2500/8777 חלקים מן החלקה הנ”ל הרשומים בספרי-האחוזה על שמה של העותרת; מדוע לא יבטלו את פסק-הדין שניתן על-ידיהם ביום 10/03/1964, בתיק 1105/כד ו/או 524/64, לפי בקשת המשיב מס’ 2 (י’ א’ רייצ’יק) ומדוע לא יינתן צו המצהיר כי פסק-הדין הנ”ל חסר תוקף ובטל מיסודו. הצו-על-תנאי נעשה החלטי.

 

א’ ירון – בשם העותרת;

מ’ הוכמן – בשם המשיבים.

 

ניתן היום, ה תמוז ה’תשכ”ד (15/06/1964).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.