בג”צ 124/1959 גלאובהרדט נ’ בית-הדין הרבני האזורי חיפה, פד”י יג 1490 (1959)
בג”צ 124/1959
לאה גלאובהרדט
נגד
בית-הדין הרבני האזורי חיפה, שלומית ביקל
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק
[16/07/1959]
לפני השופטים זילברג, גויטיין, לנדוי
פניה לבית-דין רבני לבטל, על סמך עובדות חדשות שנתגלו, פסק אישור צוואה שנתן קודם לכן – העדר צורך בהסכמה לשיפוט.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), ה’תשי”ג-1953 [סה”ח 134, עמ’ 165] סעיף 9.
פניה לבית-דין רבני לבטל, על סמך עובדות חדשות שנתגלו, פסק אישור צוואה שנתן קודם לכן – העדר צורך בהסכמה לשיפוט.
סמכותו של טריבונל לשנות או לבטל את החלטותיו, מטעמי אונאה, העלמת עובדות וכיוצא-בזה, נובעת מתוך הסמכות המקורית שהיתה נתונה לו בעת מתן פסק-הדין הנתקף.
בקשה למתן צו-על-תנאי המכוון למשיב מס’ 1 והדורש ממנו לבוא וליתן טעם: מדוע לא יימנע מלדון בענין בקשת המשיבה מס’ 2 ומדוע לא יבטל את.החלטתו מיום 02/06/1959, האומרת כי המשיב מס’ 1 הינו מוסמך לדון בבקשה הנ”ל. הבקשה נדחתה.
א’ אפפלפלד – בשם המבקשת
צו
השופט זילברג:
נשוא הבקשה שלפנינו: פניית המשיבה השניה לבית-הדין הרבני לבטל, על סמך עובדות חדשות שנתגלו, את פסק אישור הצוואה שניתן על-ידם קודם לכן. טענת בא-כוח המבקשת היא, כי משנתנו הרבנים המלומדים את פסק-דינם הראשון “נגמרה מלאכתם” – הם נעשו
functi officio
ושוב אין הם רשאים להיזקק לדיון החדש אלא אם כן כל הצדדים הסכימו לשיפוטם (סעיף 9 של חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), ה’תשי”ג-1953), והרי שולחתו, המבקשת, לא נתנה את הסכמתה לכך. הוא מוסיף ואומר, כי לדעתו בית-המשפט המוסמך לדון בענין דנן הוא בית-המשפט המחוזי.
אין ממש בטענה זו. כלל גדול הוא בדין, כי הטריבונל המוסמך לשנות או לבטל את החלטותיו הוא – מטעמי אונאה, העלמת עובדות וכיוצא-בזה – הוא הטריבונל שהחליט מעיקרו בדבר. סמכות זו נובעת מתוך הסמכות המקורית שהיתה נתונה לו בעת מתן פסק-הדין הנתקף. מכיון שכך, אין צורך כאן בהסכמה חדשה, ובית-הדין רשאי לדון בענין על סמך ההסכמה הראשונה.
הבקשה נדחית.
ניתן היום, י תמוז ה’תשי”ט (16/07/1959)