אליהו מימון “עגונות ובירור יהדות – דרכי פעולה, כללים וכלים” כנס הדיינים (2015) 319
“עגונות ובירור יהדות – דרכי פעולה, כללים וכלים” אליהו מימון
שלום לכולם, ברשות הרב הראשי לישראל הגאון הרב דוד לאו שליט”א, כבוד הדיינים.
אנסה בהרצאה זו להשלים פערים במידע בין הדיינים לבין אגף עגונות ובירור יהדות. אנחנו עובדים יחד, אבל מפאת העומס הכבד המוטל על כולנו – לא תמיד המידע הדרוש עובר ונוצרים פערים.
אני שמח שהוזמנתי לדבר, אשתדל להעביר את המידע בצורה תמציתית.
מבנה האגף
האגף מטפל גם בנושא עגונות וגם בנושא בירור יהדות. יושב פה סגני הרב אשר ארנטרוי. באגף פועלים מתנדבים – בעיקר בנושא עגונות – חלקם בוגרי זרועות הביטחון השונות והם מסייעים לנו בתיקים קשים. האגף מפעיל ארבעה מבררי יהדות בתקן. קיימים ברשימת המבררים מבררים נוספים שהאגף מפעיל באופן עקיף לפי צורך.
במסגרת האגף פועלים גם הרב שמואל גמליאל שמטפל בנושא העגונות ואחריותו היא ארצות הברית; הרב אלון נגוסה שמטפל בנושא יוצאי אתיופיה, הן בהיבט של בירור יהדות הן בהיבט של עגינות והן בגישור. הרב אלון נכנס בנעליו של הרב אבנר דסטה ואנו מאחלים לו בהצלחה.
פרויקט נוסף שהתחלנו בו הוא המוקד הטלפוני. עליו ארחיב בהמשך.
סביבת עבודה
סביבת העבודה שבה פועל האגף כוללת גורמים רבים שעשויים להיות לנו לעזר, ורצוי שנדע כיצד לפעול מולם, לדוגמה: משרד החוץ, שב”ס, משטרת ישראל.
משרד החוץ
עד היום ידענו שניתן רק לבצע שלילת זכויות קונסולריות, בפגישות שקיימנו לאחרונה עם ראשי המשרד סוכם שניתן יהיה – בתיאום מראש – להוציא צו מיוחד שיאפשר זימון המבוקש אל הקונסוליה, החרמת דרכונו וציודו בתעודת מסע חד כיוונית לישראל.
זהו כלי שעשוי להיות אפקטיבי מאוד במקרים מסוימים ואף הביא לפתרון תיקים בעבר. הקונסוליה מספקת שירותים לישראלים בחו”ל, ועל פי החלטת בית הדין היא תזמן בעל־דין כדי להפעיל את החלטת בית הדין המורה על הפסקת שירותים קונסולריים והוצאת תעודת מסע שתאפשר את החזרתו לישראל. בדרך כלל נצליח להגיע להתקדמות בדרך זו. אנחנו צריכים לטעמי להפעיל כל כלי אפשרי במאבק הזה. זה יכול להיות אפקטיבי בשלושים אחוז מהתיקים של סרבנים המצויים מחוץ לישראל.
ישבנו עם הרב עו”ד יעקבי ועם היועצים המשפטיים וזה מקובל עליהם והם מוכנים לשתף פעולה עם זה.
שירות בתי הסוהר
בעבר היו הרבה מאוד תקלות. היו מקרים שעצרנו אדם ושירות בתי הסוהר שחרר כי הוא ראה את הצווים של בית הדין כתקפים לעשרים וארבע שעות בלבד, ובאותם מקרים שבהם המעצר לא הוארך מסיבות טכניות – ערב שבת, חגים וכדומה – הוא שחרר עצורים שלנו.
יצרנו זעזוע גדול בשב”ס. נוצר שיתוף פעולה מצוין עמם וכתוצאה מכך התקיימו דיונים משמעותיים והגענו למסקנות משותפות ולשיתוף פעולה פורה.
היום הם מזמינים אותנו עם נציג הלשכה המשפטית, עו”ד ד”ר רפי רכס, למפגשי הכשרה פנימיים של ה”רשמים” בבתי הכלא השונים שלהם. ה”רשמים” הם אלו שתפקידם לקבל את האסירים, וכשהם מבינים לדוגמה מה המשמעות של בעל מעגן, מהי התוצאה של שחרור בעל כזה, מה קורה כשמשחררים אדם המבוקש על ידינו, ומה ההשלכות של זה על חייה של האישה העגונה – זה מועיל מאוד לטיפול השוטף שלהם במקרים שלנו. הם יכולים בדרגים הנמוכים לסייע לנו רבות בטיפול נכון באסיר ומבחינתנו התובנה הזו שווה הרבה מאוד, שכן קיימים דברים רבים שיכולים להיעשות על ידי הדרגים הזוטרים, אך אנו איננו מוסמכים להורות עליהם. עתה הם מבינים טוב יותר את המשמעויות, ולכן יהיו רגישים יותר בדרך עבודתם.
יש לנו קשר מצוין עם השב”ס, אנחנו יכולים לקבל מיקום של כל אסיר בזמן אמת. אנחנו נכנסים בתיאום עם הרב ויזנר ויתר רבני השב”ס למתקני כליאה לשכנע אסירים לתת גט לנשותיהם.
כללית, השב”ס “לא אוהב” שאומרים לו מה לעשות אבל שמח לשתף פעולה. יש לנו כמה תיקים של עגינות שישבו בכלא. בית הדין הוציא החלטה נבונה בתיאום עם השב”ס והעברנו אותם לאזורים אחרים בארץ – חלקם כבר נתנו גטין – זה משנה את מצבו של האסיר.
משטרת ישראל
היה לנו סיפור בבית דין ירושלים של אדם שרצינו לעצור והמשטרה עשתה כל דבר אפשרי כדי לא לבצע את צו המעצר. זה נמשך ארבע שעות, שוחחנו עם קצינים ועם המשל”ט – מרכז השליטה של משטרת ישראל – תשובת המשל”ט הייתה שהם אינם מוסמכים לתת מידע לגורמים פרטיים.
הגענו באמצעות הרב עו”ד יעקבי עד היועץ המשפטי של המשטרה ואז המשטרה הגיעה, הם פתחו את הדלת, עשו חיפוש ואמרו שהאיש איננו, החוקר הפרטי אמר “תנו לי לעשות סיבוב” והוא מצא את הבעל מתחבא בארון.
היה אדם שעצרנו אותו במאמץ רב, שהיה מבוקש על ידי תחנת משטרה אחרת ולחוקר המשטרה בתחנה האחרת לא היה זמן לחקור את העציר, הוא הבין שהצו תקף לעשרים וארבע שעות ועל כן פנה בבקשת הארכת מעצר לשופט שלום וזה שחרר אותו לשלום והוא יצא שש ושמח.
היו תקלות רבות, הגענו עד ניצב אהרן אקסול ראש אגף המבצעים במשטרה, והוא נתן הנחיות לכל המחוזות להעמיד את נושא העגינות בסדר עדיפות ראשון. הוא נתן הנחיות לקצינים הבכירים וקיבלנו גם קוד למשל”ט, והיום אנחנו יכולים לקבל מידע על כל אסיר שנמצא בידי המשטרה – דבר שלא היה לנו עד כה. בעבר הייתה בעיה, כיוון שבמשטרה היו מפנים אותנו מגורם לגורם ולא מסרו לנו מידע מסודר.
בעיה נוספת שהייתה קיימת ונפתרה היא נושא צווי ההבאה שנשלחים על ידי בתי הדין השונים. המציאות הייתה שהמזכירות הייתה שולחת את צו המעצר או צו ההבאה, למשל לתחנת “מוריה”, ותחנת “מוריה” הייתה מסרבת לקבל את הצו ומפנה את המזכירות מתחנה לתחנה.
לאחר מאמצים רבים ועבודה מאומצת של אגף המחשוב ובמיוחד לאחר הנחייתו של ניצב אהרון אקסול עלה לאוויר הממשק החדש, ובעצם כרגע אין צורך לברר בכלל להיכן שייך הצו. אנו מעבירים את הצו משיר”ה ל”שירת סירנה”, ומאותו הרגע שיוצא צו הבאה האדם מופיע כמבוקש בכל ניידת משטרה, גם אם לא אותה תחנה תבצע את המעצר.
גם בעניין הזה הייתה התקדמות גדולה מאוד. ולמעשה היו כמה מקרים בהם המשטרה עצרה באקראי אנשים שחיפשנו זמן רב ובפגישה אקראית עם שוטר בבירור מול מחשבי המשטרה התברר שהאיש מבוקש על ידי בתי הדין והוא נעצר.
המחלקה הבין־לאומית
לחלק מהאנשים שאנחנו מחפשים מחוץ לישראל יש רקע פלילי בארץ, ואנחנו מבקשים להפעיל הסגרה על בסיס העברות שהבעל ביצע בארץ. המחלקה הבין־לאומית טוענת שהם לא רשאים להסגיר אדם בנושא אזרחי בחסות של עבירה פלילית. הם אומרים שהם מחפשים עברות כבדות כמו אונס ורצח. יש לחץ כבד על המחלקה הזאת כולל על ידי מנכ”לית משרד המשפטים והיא דורשת מהם לשים את תיקי העגינות בראש סדר העדיפויות. זה עדיין לא “מאה אחוז” אבל הגענו למצב שאם בעבר היו מסרבים לתת לנו מידע גם במקרים שהייתה כוונה להסגיר – היה תיק שהם לא עדכנו אותנו עד שהוא היה על המטוס – היום יש ישיבות ושם יושבת גם המנכ”לית והם מחויבים לתת תמונת מצב על כל התיקים.
עגונות
מבחינת נתונים של תיקי עגונות, נכון להיום יש סדר גודל של מאה תיקים.
ישנה נקודה חשובה: אתם מעבירים פעמים רבות פנייה לאגף עגונות לאתר אדם המבוקש על ידי בית הדין. חשוב מאוד כשמעבירים תיק לטיפול האגף להקפיד להעביר אותו בצורה מסודרת על פי הנוהל:
א. בירור שמות, פעמים רבות אנחנו מגיעים לבעל ויש “עת רצון” וברגע האמת אנחנו מגלים שלא נעשה בירור שמות, ובדיוק בשלב זה האישה אינה זמינה ולא מצליחים לאתר אותה, ואנחנו מתעכבים ומפסידים גט בגלל זה.
ב. דבר חשוב נוסף זה להזין קוד “עגנ” בהחלטה שאתם מבקשים להעביר לטיפולנו. בלעדיו איננו יכולים לעבוד על התיק. כשאתם מזינים קוד כזה, החלטה מגיעה אליי וזה חשוב מאוד.
ג. צו מעצר: כשמדובר באדם שנמצא בארץ ואינו מגיע לדיונים אני זקוק לצו מעצר. יש לנו שני סוגים של צווי מעצר: יש את מה שהכרתם תמיד, אבל בחצי שנה אחרונה עיצבנו עם ד”ר רפי רכס צו מעצר חדש שמאפשר מעצר ללא הגבלת זמן – עד הגעה בפני דיין. קרו מקרים שבעל מעגן נעצר ביום ששי והשב”ס אמר “או־קיי, הביתה”, הצו החדש מאפשר להסתמך על סעיף אחר בחוק וזה מאפשר לעצור את הבעל עד הופעה בפני בית הדין.
פנייה לקרן עגונות
קרן עגונות מוסמכת להעניק עד עשרת אלפים ש”ח במקרים חריגים ומיוחדים.
לעתים הדיינים מפנים אלינו תיקים ומתרעמים שהם לא מקבלים אישור, ישנה ועדה שיושבים בה ארבעה חברים ויש שם יועץ משפטי וחשב.
כדי שנוכל להציג את התיק אנו זקוקים להשתלשלות העניינים בתיק, משך זמן העיגון, תדפיס עו”ש שלושה חודשים של האישה, דו”ח סוציאלי וכדומה. יש תיקים שמגיעים אליי ולא היו בטיפול אגף עגונות, כדי שנוכל להסביר לחברי הוועדה למה התיק מיוחד ולמה כדאי לאשר תשלום, אנו זקוקים לנתונים כלכליים של בני הזוג ולהשתלשלות העניינים בו.
הוועדה תקבל החלטה האם לסייע ובכמה, רק אחר כך תתבצע הסדרת גט, כי אם סידרו כבר גט אנחנו נכנסים לסיטואציה לא פשוטה והוועדה אינה מוכנה לסייע במצב זה.
הרה”ר הגאון רבי דוד לאו שליט”א: לפעמים אין לך זמן לחכות לכל ההליך הזה. היה מקרה שהתרעמתי עליו ואם היינו מחכים לקרן עגונות האישה הייתה עגונה ארבע עשרה שנים. אני מבקש לסייג את זה כי צריך שיקול דעת – אם זה בית הדין הגדול או הראב”ד בעיר – לתת לפעמים החלטה ושהוועדה תבין שזו החלטה דחופה.
הרב משה אמסלם: מה שהרב לאו אומר זה ממש אמתי, היה אצלי תיק של עשרים ומשהו שנה והגיע “רגע האמת”, התקשרתי לרב דיכובסקי, הוא נתן אישור ועשינו את הגט עם הבטחה בעל פה שיתנו עשרת אלפים ש”ח. עשינו את הגט, למחרת אומר לי החשב “היה גט ואין על מה לדבר.”
תשובה: אתם וודאי צודקים, אם בית הדין מקבל החלטה אנחנו צריכים לבצע אותה. יש בוועדה עוד גורמים חוץ ממני ומיונה והם לא תמיד סבורים כמונו, קחו זאת בחשבון. הפתרון הוא לפנות ולהבהיר את הדחיפות ואנו נעשה ככל שביכולתנו לאשר אפילו באופן מידי.
ד”ר רפי רכס: פסיקה של בג”ץ הכריחה אותנו. מה שאנחנו עושים כדי לתת לנו מרחב נשימה לעמוד במקרה קיצון זה להותיר לוועדה להחליט, אז הדיינים מתבקשים לעשות זאת. אם יש מקרה חירום, ואלו מקרים מעטים יש לנו מה להגיב.
הרב משה אמסלם: במקרה שלנו הבעל מגיע כל יומיים ומבקש את הכסף.
ביטוח לאומי
גם בנושא של ביטוח לאומי יש אפשרות לעשות דברים “אד־הוק”, לסגור קצוות ולקבל אישורים, אבל בדרך הרגילה – אחרי שבית הדין הביא את שני הצדדים לגט – אנחנו צריכים את השתלשלות העניינים.
ביטוח לאומי מעונין לדעת על סמך מה אנחנו רוצים למחוק סכומים כאלו. כשאדם בחו”ל תמיד קל יותר, אבל הוועדה רוצה לקבל תובנות מה עשינו וחשוב לפרט מה נעשה בתיק, האם האיש נאסר והאם הפעילו עליו הרחקות דרבנו תם. אם לא הופעלו סנקציות, יהיה קשה מאוד לשכנע את ביטוח לאומי הם יגידו “למה? מה עשיתם?”
ההסכמה של האישה זו גם דרישה של ביטוח לאומי.
בסך הכול שיתוף הפעולה הוא טוב, בדרך כלל הבקשות מתקבלות.
בירור יהדות
הדיינים לא מכירים את כל השמות אבל קלטנו מבררי יהדות חדשים.
יש את הרב אלכסנדר דן, יש את הרב זלמן גיליצ’נסקי שהוא חדש, הוא עבד שנים ב”עם לבדד” ויש לו התמחות בהבאת מידע מחו”ל. יש את הרב אריה לוין שהיה רב ראשי של גרוזיה, שנותן לנו “כיסוי” ממש טוב לנושא גרוזיה. הוא מתעסק גם בנושא של חבר העמים ונותן חוות דעת, אבל בנושא של גרוזיה הוא מכיר את כולם. יש את הרב יהודה שטיימן ויש את הרב אלון נגוסה שכאמור עוסק גם בגישור בקרב בני העדה האתיופית, גם באיתור בעלים מעגנים וגם בבירור יהדות לבני העדה.
כמו כן יש לנו מבררים חיצוניים שנבחרו על ידי ועדה של דיינים ונציגי הרבנות הראשית, ברשימה שאושרה על ידי הועדה נמצאים הרב שמעון הר־שלום מ”שורשים” והרב יואל טוביאס בנושא עולי רומניה.
אב בית הדין באשקלון הרב אברהם אהרן כץ, מעבר למומחיותו בכלל, הוא גם מומחה במיוחד לנושא עולי הונגריה ומסייע בעניינם גם לדיינים אחרים.
כמו כן אנחנו מסתייעים בעוד גורמים חיצוניים – גברת אלה מלשכת הקשר מסייעת לנו וכן מר יחזקאל לזר בנושא מזרח אירופה.
בעבר הייתה בעיה לקבל מלשכת הקשר מסמכים. היום, לאחר דיונים רבים אִתם בנושא, אנו מקבלים כל מידע הדרוש לבית הדין.
ישנו נושא כאוב שחלק מבתי הדין פועלים בו כראוי ואחרים מתעלמים. מדובר בבירור יהדות אגב גירושין, לנו חשוב מאוד שכשאדם מגיע לפתחנו ואנחנו יכולים לעשות בירור יהדות עבורו הדבר ייעשה. אם לא יבוצע בירור היהדות, עשינו לפעמים עוול לאדם. בנו, בתו או נכדתו יבואו מחר לבית הדין, ואז כבר אולי לא יהיו כל המסמכים ולא יהיו הסבתות החיות היום ויהיה הרבה יותר מסובך לברר את יהדותו. ויתכן שהוא יאלץ ללכת להליך גיור אף על פי שהוא יהודי, בעוד שכעת הוא מצוי בתהליך גירושין ואנחנו יכולים בקלות לברר את יהדותו. לא בכל בתי הדין זה מתבצע, התקנות מחייבות את זה.
שאלה: הרבה פעמים הם לא רוצים.
תשובה: בית הדין אינו “תכנית כבקשתך” ישנם נהלים ובית הדין פועל על פיהם גם אם הדבר אינו נוח למבקש.
במקרים חריגים, שבהם בית הדין חושש שהליך בירור היהדות עשוי להתמשך ולגרום לעגינות, יכול בית הדין לסיים את הליך הגירושין והליך בירור היהדות יימשך גם לאחריהם.
כללית בתי הדין מקפידים על הנוהל. אם תמיד תיק בירור היהדות היה נפתח ביום בו מוגשת תביעת הגירושין, לא היינו נתקלים בבעיה כזאת.
הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו שליט”א: אני מבקש מאוד בכל מקרה לעשות חסד עם כלל ישראל, לסייע לרושמי הנישואין, לפתוח תיק ולברר יהדות למקסימום של בני המשפחה, כי אחר כך יש רושמי נישואין שטועים ומסתמכים על תעודת גירושין של קרוב משפחה ולא יודעים שזה אח מאב ולא מאם. כפי שאמר אתמול הרב יעקבי צריך לפתוח תיק לכל אחד, אם אין בירור יהדות – סומכים על תעודת גירושין. אז בבקשה לעשות כי אחרת זה יכול להגיע לתקלה.
הרב משה אמסלם: צריך לעשות השתלמות לרשמי נישואין.
הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו שליט”א: עשינו להם שתי השתלמויות לאחרונה, אנחנו נעשה את שלנו.
נתונים על בירור יהדות
מעט נתונים על קצה המזלג: כללית אפשר לראות מגמה מתמשכת של שיפור השירות, ישנה עלייה מתמדת במספר התיקים, זה דבר משמח מבחינתנו. אפשר לראות החלטות שליליות מול חיוביות ואפשר לראות גם את משכי הזמן שהולכים ומתקצרים מפתיחת התיק ועד לקבלת האישור. נכון שיש תיקים שנסגרים בלי החלטה כי אנשים מפקירים את התיק, בכל אופן מבחינת מספר הימים עד לקבלת החלטה רואים פה ירידה, וזה דבר טוב כי אנשים לא ידחו את החתונה בגלל ההליך. אנחנו משתדלים להתייעל ולעשות את ההליך בפרקי זמן קצרים יותר.
תכנת “מעיינות”
תוכנת מעיינות היא תוכנה שהדיינים לא מכירים כל כך. היא מסייעת לנו בצורה שלא תתואר, המוח האנושי לא יכול לעשות מה שהתוכנה עושה, היא מתעדת את כל הנתונים הקיימים סביב התיק והיא עוזרת לנו להסיק מסקנות מתיק אחד למשנהו ולעתים לגלות שיש בתיק אחד סתירות ולברר את הסתירות. היא הולכת גם לרוחב וגם למעלה ולמטה. בזכותה אנחנו יכולים לברר יהדות גם כשאין לנו מספיק נתונים, אנחנו גם מוצאים לפעמים לאנשים שבאים לבירור יהדות קרובי משפחה שהם לא ידעו על קיומם. בעתיד כשהמסמכים ייעלמו והסבתות יעברו מהעולם היא תהיה עץ היוחסין של עם ישראל.
כיצד פועלת התוכנה?
למעשה התוכנה לוקחת את המידע שקיים לגבי מבקש בתמצית הרישום של מרשם האוכלוסין ולוקחת את כל ההתייחסויות שיש לשיר”ה באשר לכל אחד מאלו שמופיעים בעץ ונותנת לנו את מירב המידע הקיים, כמו כן היא מתעדת את כל המידע החדש שאנו מזינים לה ומשמשת כלי לשימור לדורות של המידע הרלוונטי. היא מסייעת מאוד למבררים ותסייע לנו בעתיד.
מי שמפעיל את התוכנה הם מבררי היהדות.
מוקד טלפוני
אנו נמצאים בתהליך הקמה של מוקד טלפוני ארצי לנושא בירור יהדות. נכון שהצלחנו לקצר את משכי הזמן אבל אנחנו רוצים לקצר את ההליך עוד יותר ולייעל את השירות, לשם כך יוקם מוקד טלפוני שיקבל פניות מכל רחבי הארץ, יזין נתונים ל”מעיינות”, ישוב לאותם אנשים שלא מילאו כראוי את טופסי הרצאת הפרטים ויקבל מהם את המידע המלא.
אנשי המוקד יקבעו מועד לפגישה עם מבררי היהדות וילוו את המבקש עד לקבלת אישור היהדות. כך תרוכז כל הפעילות במקום אחד, נחסוך את הופעת האנשים בבית הדין שלא לצורך – בעבר היו צריכים להגיע לבית הדין לפחות שלוש פעמים עד לקבלת אישור יהדות, זה היה המינימום – אנחנו רוצים להגיע למצב שהכול יהיה באמצעות אתר האינטרנט והפקסים, ובהופעה אחת בבית הדין יתבצעו גם הפגישה עם מברר היהדות וגם הדיון בבית הדין. זה יחסוך הליכים מיותרים ובזבוז ימי עבודה.
צירוף משיבים לתיק בירור יהדות
לעתים בית הדין קובע כי אדם מסוים אינו יהודי והדבר משליך על בני משפחה נוספים. על פי ההנחיות יש לפנות במקרים כאלה אליי ואני מפנה בקשה לבית הדין לפתוח תיקים לכל בני המשפחה. הדבר מעט מסורבל, והרב דוד מלכא העיר שההליך יוצר פערים ותיקים נופלים בין הכיסאות. לבקשתו אישר הרב יעקבי שבית הדין מוסמך לצרף משיבים לתיק הראשי בטרם התקבלה החלטה סופית בעניין המבקש. ובכך נחסוך את הפנייה לאגף.
מובן מאליו שטרם קבלת החלטה סופית בתיק חייב בית הדין לאפשר לכל בעלי הדין להגיב. אם בית הדין זימן את כל המשיבים, והם בחרו שלא להופיע או לחילופין הופיעו וטענו את טענותיהם, רשאי בית הדין לקבל החלטה על כולם יחד ולא תידרש פתיחת תיק ביוזמת האגף. במקרים שבית הדין קיבל כבר החלטה סופית בעניינו של המבקש אין מנוס מלפנות לאגף בירור יהדות שיורה על פתיחת תיקים לבני המשפחה.
תודה רבה.