תקציר אברהם בארי “מזונות לאשת שאינה גרה עם בעלה (‘מעין מורדת’)” (1984)

אברהם בארי “מזונות לאשת שאינה גרה עם בעלה (‘מעין מורדת’)” מחקרי משפט 3 (1984) 169

 

“מזונות לאשה שאינה גרה עם בעלה (‘מעין מורדת’)” * אברהם בארי

 

א. מבוא – הצגת הנושא

ב. מקור הדין ומהותו

1. הריטב”א – “לא תקון רבנן מזונות אלא ביושבת תחתיו ומשמשתו”

2. המרדכי-עוזבת ביתה מורדת תיחשב

3. הלכת הרמ”א – צירוף מקורות

4. היבט המרד במסרבת ללכת אחר בעלה

5. יחס בית הדין למסרבת ללכת אחר בעלה

6. היבט המרד באינה גרה עמו

7. הלכת השולחן ערוך והרמ”א

8. החולקים על ההלכה

9. טעם הדין

ג. סיבות הפירוד

1. מניעה ממנו – מניעה ממנה

2. סיבה אובייקטיבית

(א) הלכת מילר

(ב) הלכת מילר לאור המקורות ההלכתיים

(ג) סיבות אובייקטיביות הפוגמות בכשירות המדור

(ד) חיים בנפרד – לפי הדין

ד. הוכחת נסיבות העזיבה

1. הצגת הנושא

2. נטל ההוכחה על-פי המקורות ההלכתיים

(א) העיקרון הכללי

(ב) נטל ההוכחה כשאינה חיה עמו

3. הראיות ומשקלן על-פי המקורות ההלכתיים

(א) הצגת הבעיה

(ב) גורם אובייקטיבי – שהשפעתו על טיב המדור

(ג) הוכחת טענת האשה שהמניעה ממנו

4. נטל ההוכחה על-פי פסיקת בתי המשפט

5. משקל ההוכחה על-פי פסיקת בתי המשפט

 

 

א. מבוא – הצגת הנושא

 

מורכבותה של סוגיית ה’מורדת’, הקשיים בהוכחת עובדת המרידה, יחד עם רתיעתם של בתי המשפט מעירוב סמכויות בינם לבתי הדין, הביאו לעליית קרנה של סוגיית ‘מעין מורדת’ – הכינוי שנתייחד בבתי המשפט לאשת העוזבת את בית בעלה [1]. לפי ההלכה הבעל פטור מלפרנס את אשתו אם עזבה היא את ביתו ללא סיבה מוצדקת ומתגוררת בנפרד ממנו, ללא קשר לעובדה אם היא מסרבת לקיים עמו יחסי אישות. כיוון שבמקרים רבים נלווית למדידה בחיי אישות נטישת הבית, הרי שבתי המשפט הדנים בשאלת המזונות לפי דין תורה, פטורים מלדון במרידה עצמה ומבססים את פסק דינם על עזיבת הבית, עובדה שקל יותר לבררה ולקבוע את הצדקתה.

במספר פסקי דין נידונו צדדיו השונים של דין זה ונקבעו עקרונות מנחים שבתי המשפט דנים לפיהם, מתוך הכרה שהם משקפים את משפט התורה. לדעתנו הדבר טעון בחינה נוספת ובירור מעמיק במקורות ההלכתיים. בירור כזה יוכיח, כך נראה לנו, שמספר הנחות יסוד אינן תואמות לחלוטין את ההלכה. בנוסף לכך קיים בבתי המשפט טשטוש תחומין בין פטור מזונות משום נטישת הבית ובין פטור מזונות משום עובדת המרידה (ובלא קשר להחלת מעמד ‘מורדת’), כשבתי המשפט רואים בשני מקרים אלה דין ‘מעין מורדת’, בעוד שלאמיתו של דבר רק המקרה הראשון כלול בנושא זה [2].

במאמר זה ייבחנו עקרונות היסוד בסוגיית ‘מעין מורדת’ מוי שגובשו בספרות ההלכתית ותיבדק התאמתם ויישומם בפסיקת בתי המשפט.