כללי מינוי דיינים (סדרי העבודה של הוועדה למינוי דיינים), ה’תשנ”ח-1997

כללי מינוי דיינים (סדרי העבודה של הוועדה למינוי דיינים), ה’תשנ”ח-1997 – DOCX / PDF

 

כללי מינוי דיינים (סדרי העבודה של הוועדה למינוי דיינים), ה’תשנ”ח-1997 [1]

 

בהתאם לסמכותה לפי סעיף 7(ד) לחוק הדיינים, התשט”ו-1955, קבעה הוועדה למינוי דיינים (להלן – ועדת המינויים), כללים מנחים אלה:

 

1. הגדרות (תיקון: תשס”ז)

 

בכללים אלה –

“שאלון” – טופס שאלות למבקש שאושר בידי נשיא בית הדין הגדול ובידי שר המשפטים;

“המנהל” -מנהל בתי הדין הרבניים;

“מבקש” – כשיר לדיינות שכושרו בר תוקף ורצונו להתמנות בבית דין רבני אזורי או בבית הדין הגדול;

“מועמד” – דיין או מבקש ששר המשפטים, אחד משני הרבנים הראשיים או שלושה חברי ועדת המינויים כאחד, הציעו מינויו לפי סעיף 7 לחוק;

“דיין” – דיין של בית דין רבני אזורי.

 

2. המצאת מסמכים ומועמדות דיין

 

(א) בקשת מבקש תיערך בכתב ותוגש למנהל.

(ב) כל מבקש ימלא שאלון שימסור לו המנהל.

(ג) לבקשה יצורפו פרסומים שפרסם המבקש וכל חיבור או מסמך אחרים, שאותם ראה לנכון להביא לפני ועדת המינויים.

(ד) דיין אשר הוצעה מועמדותו לבית הדין הגדול, בידי המוסמכים לכך, ישלח למנהל בקשה בכתב המפרטת את הכשרתו, את בתי הדין שבהם כיהן, עשרה פסקי דין שכתב לאחרונה וכן כל עובדה הנראית לו קשורה למינויו.

 

3. ועדת משנה

 

(א) ועדת המינויים תבחר מבין חבריה ועדת משנה אחת או יותר, שחבריה שלושה והם: דיין בית הדין הגדול שישמש יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת ונציג לשכת עורכי הדין.

(ב) דיין לא יוזמן להופיע לפני ועדת המשנה, אלא אם כן ביקש זאת מי שמוסמך להציע את מועמדותו, או אם ביקש זאת הדיין עצמו.

 

4. זימון לוועדת משנה

 

(א) ראה המנהל כי נתקיימו במבקש תנאי הכשירות הקבועים בחוק, יזמן את המבקש להופיע לפני ועדת המשנה.

(ב) ועדת המשנה רשאית לשוב ולזמן את המבקש להופיע לפניה כל אימת שתמצא זאת לנכון.

(ג) כל חבר בוועדת המינויים רשאי להשתתף בישיבות ועדת המשנה.

 

5. רישום פרוטוקול (תיקון: תשס”ז)

 

יושב ראש ועדת המשנה או מי שיתבקש על ידו ירשום את פרוטוקול דיוניה ויערוך בכתב את חוות דעתה של ועדת המשנה באופן ששיקוליה של הוועדה יפורטו באותה חוות דעת; הפירוט יכול להיעשות על ידי הפניה למסמך אחר.

 

6. רשימת מבקשים

 

(א) המנהל ימציא לועדת המינויים רשימה של מבקשים, שתכלול פרטים אישיים של כל מבקש, מועד הופעתו לפני ועדת המשנה והפרטים שנרשמו לגביו לפי סעיף 5 בפרוטוקול ועדת המשנה.

(ב) המנהל ימציא לועדת המינויים את רשימת הדיינים שמועמדותם הוגשה לו לפי סעיף 2(ד).

 

7. מועמדים (תיקון: תשס”ח)

 

על המועמדים יחולו ההוראות האלה:

(1) המוסמכים להציעם, יודיעו למנהל את שמותיהם;

(2) המנהל יזמן את המבקש להופיע לפני ועדת המשנה, אם טרם הופיע לפניה, שבוע ימים לפחות לפני מועד ישיבת ועדת המינויים;

(3) (בוטלה)

(4) לפני מועד ישיבתה של ועדת המינויים יביא המנהל לידיעת חבריה את שמות המועמדים;

(5) בישיבת ועדת המינויים ישמיע יושב ראש ועדת המשנה את חוות דעתה של ועדת המשנה על המועמד; אם יושב ראש ועדת המשנה שוב אינו חבר בועדת המינויים, יקרא יושב ראש ועדת המינויים את חוות דעתה של ועדת המשנה;

(6) יושב ראש ועדת המינויים ימסור לחברי ועדת המינויים את חוות הדעת על המועמד, שלוקטו, בידו או מטעמו, עובר לישיבה;

(7) המנהל יגיש לחברי הועדה תיק ובו חומר לגבי כל מועמד שיכיל את בקשתו, שאלון שמילא, מסמכים שצירף לבקשתו, פרוטוקול הדיון של ועדת המשנה שדנה בבקשתו וחוות הדעת השונות שהתקבלו לגביו.

 

8. הופעת מועמד

 

ועדת המינויים במליאתה רשאית לבקש הופעתו לפניה של כל מועמד.

 

9. בדיקת מידע

 

לא יובא עניינו של מועמד לדיון לפני ועדת המינויים אלא לאחר שהמנהל קיבל לגביו מידע מעודכן מן המשטרה ומשירות הבטחון הכללי, אם היו נגד המבקש הליכים משפטיים בבתי המשפט או בבתי דין; מידע כאמור יתייחס גם לזיכויים בדין ותיקים תלויים ועומדים.

 

10. מקום הכהונה (תיקון: תשס”ז)

 

שר המשפטים יודיע לוועדה מהם המקומות שקיים בהם צורך במינוי דיין והוועדה רשאית להמליץ בפני השר על מקום הכהונה הראוי לדעתה, לגבי מומלציה לדיינות.

 

10א. פרסום שמות מועמדים (תיקון: תשס”ז)

 

(א) לא יובא ענינו של מועמד לדיון לפני ועדת המינויים אליו לאחר שהודעה בדבר היותו מועמד פורסמה ברשומות 21 ימים לפחות לפני המועד הקבוע לדיון במועמדותו (להלן – תקופת ההמתנה);

(ב) במהלך תקופת ההמתנה רשאי כל אדם לפנות לוועדת המינויים בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד לכהונת דיין, והוועדה תנהג בבקשה לפי שיקול דעתה.

 

11. זימון הוועדה

 

(א) ועדת המינויים תכונס לפי הזמנה בכתב של יושב ראש הוועדה או של המנהל בשם יושב ראש הוועדה; ההזמנה תישלח 10 ימים לפני המועד לכינוס הועדה.

(ב) זימון לכינוס הוועדה יכול שיהיה למועד מוקדם מן האמור בסעיף קטן (א), אם הסכימו לכך 6 חברי ועדת המינויים.

 

12. דיוני הוועדה (תיקון: תשס”ז)

 

(א) בכל ישיבה של ועדת המינויים ייערך פרוטוקול אשר ישקף את עיקרי הדיון, ויירשמו בו, בין השאר, שמות המועמדים שענינם נדון, ההתייחסות למועמדים אלה, תוצאות ההצבעה לגביהם, והחלטותיה של הוועדה.

(ב) ההצבעות על מינוי דיינים תהיינה חשאיות.

 

13. פרסום המלצות הוועדה

 

מיד לאחר קבלת החלטתה תפרסם ועדת המינויים את המלצותיה.

 

14. בדיקות רפואיות

 

לא יובא עניינו של מבקש, שעל מינויו הומלץ, בפני נשיא המדינה לשם מינויו אלא לאחר שהמועמד עמד בבדיקת כושר רפואי כמשמעותה בסעיף 29(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט-1959.

 

15. סודיות הדיון (תיקון: תשס”ח)

 

דיוניה של ועדת המינויים כולל ועדותיה ותוכנם של השאלונים שהובאו בפני חבריה לצורך הדיונים, הם סודיים; לא יגלה משתתף לאיש פרטים עליהם, זולת פרוטוקולים שאינם עוסקים במועמדים או בעניינים אישיים וזולת דבר המלצתה של הוועדה על מינויו של פלוני אלא אם כן החליטה הוועדה אחרת, דרך כלל או לעניין מסוים.

 

16. אמות מידה לבחירת דיין (תיקון: תשס”ז)

 

“בי”ד של שלושה… צריך שיהא בכל אחד מהם שבעה דברים ואלו הן: חכמה וענוה ויראה ושנאת ממון ואהבת האמת ואהבת הבריות להן ובעלי שם טוב”. רמב”ם הל’ סנהדרין, פ”ב, ה”ז.

(א) להלן התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד ואשר לגביהן מתבקשת גם תגובת מחווי הדעת לפי סעיף 7(5) ו-(6):

(1) ידע, מיומנות ובקיאות בהלכות חושן משפט, אבן העזר והלכות גרות, יסודיות בהכנת החומר הנדרש;

(2) כושר הבעה וניסוח בכתב ובעל פה;

(3) יעילות וכושר ביצוע, לרבות כושר ארגון וניהול, סדר בעבודה, דייקנות, כולל עמידה בלוח זמנים, חריצות, גישה עניינית ותכליתית לעבודה, יעילות והספק בעבודה;

(4) סמכותיות וכושר לנהל דיון, כושר החלטה והכרעה, ישוב הדעת, הבחנה בין עיקר לבין טפל, התחשבות בכל הנתונים והיכולת להגיע להחלטות נכונות;

(5) מזג שיפוטי המתבטא, בין היתר, בסבלנות, בסובלנות, בפתיחות ואופי יציב, שקט נפשי, יכולת עמידה בלחצים, יכולת ליצירת קשר עם אנשים, גינוני משפט;

(6) הוגנות, יושר אינטלקטואלי, הגינות כלפי הזולת, אמות מידה מוסריות, עצמאות בחשיבה ואי תלות;

(7) חוכמה ותבונה;

(8) תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היום יום;

(9) מוטיבציה;

(10) השכלה כללית או משפטית, ידע בשפות, הכרת נושא הסמכויות בין ערכאות השיפוט השונות בישראל.

(ב) תינתן עדיפות למועמד היושב בתוך עמו, המעורה בחיי החברה בישראל כגון מי ששירת בצבא הגנה לישראל או עסק בפעילות ציבורית.

(ג) תינתן עדיפות למועמד שפרסם מאמרים הלכתיים או פסקי דין.

(ד) ועדת המינויים לא תמליץ לנשיא המדינה על מינויו של מועמד שבן משפחה מדרגה ראשונה שלו מכהן כדיין בבית דין שבו הוא מועמד לכהן או בבית דין בדרגה אחרת מזו של בית הדין שבו הוא מועמד לכהן, זולת אם החליטה ועדת המינויים אחרת, מטעמים מיוחדים; בסעיף קטן זה, “בן משפחה מדרגה ראשונה” – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הדיין או שהדיין היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו.

 

17. (בוטל) (תיקון: תשס”ז)

 

[1] ק”ת תשנ”ח, 87; תשס”ז, 198; תשס”ח, 1135, 1291.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *