הנחיית יועמ”ש היסטורית 21.101 סמכות בית דין רבני לפסוק על פינוי מושכר (01/11/1968)

הנחיית יועמ”ש היסטורית 21.101 סמכות בית דין רבני לפסוק על פינוי מושכר (01/11/1968) – DOCX / PDF

 

הנחיית יועמ”ש היסטורית

מעמד אישי

21.101 סמכות בית דין רבני לפסוק על פינוי מושכר

י’ חשון תשכ”ט (1 נובמבר 1968)

 

סמכות בית דין רבני לפסוק על פינוי מושכר

 

רסאלה היא מה סמכותו של בית דין רבני לצוות על אחד מבני הזוג המתדיינים בפניו לפנות את הדירה שהיחה משותפת להם.

בּמקרה אשר נידון היתה דירת בני הזוג מוחזקת על-ידי שניהם במשותף, ומושכרת על-פי חוזה שכירות על שם שניהם. ‏ביה הדין הרבני פסק:

“… כי על האשה לעזוב את הדירה ולמוסרה לשימושו הבלעדי של הבעל … עם צאתה, רשאית האשה לקחת את מחצית הרהיטים, כלי הבית … החלוקה תיעשה בנוכחות הבעל …”

פסק דין זה נמסר להוצאה לפועל, וראש ההוצאה לפועל החליט כי אינו יכול להוציא לפועל את צו הפינוי שניתן על-ידי בית הדין הרבני.

לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשט”ו-1955, יש לבית דין רבני שיפוט ייחודי “בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי בני הזוג”; והשאלה הראשונה היא אם ענין ההזקה בדירתם המשותפת לאחר גירושיהם של בני הזוג היא ענין הכרוך בגירושין כמשמעותו בסעיף הנ”ל.

גם באנגליה ישנה סמכות למחלקת הירושות, הגירושין והאדמירליות של בית המשפט הגבוה, להושיט סעד שנגרר אחר פסק דין של גירושין. הרעיון המונח ביסוד ההוראה האנגלית הוא הוא המונח ביסוד סעיף 3 שלנו, שבני הזוג לא יצטרכו להטריח עצמם מבית המשפט לבית דין וחוזר חלילה עד שיסדרו את כל הענינים הטעונים סידור בקשר לגירושיהם, אלא שיהא בית דין אחד ויחיד מוסמך לתת להם סעדם לגבי כל אותם הענינים גם יחד. ‏ והנה לא נמצא בין הענינים הכרוכים בגירושין באנגליה, לצורך מתן הסעד שנגרר כאמור, כל זכר או רמת לעניני דירה. תקנות התובצנות שבינו לבינה מכילות בתקנה 3(3) קטלוג שלם של ענינים אלה (“הספר הלבן” 1956 עמוד 2343) ופינוי הדירה המשותפת אינו ביניהם. לא זו בלבד, אלא הלכה פסוקה היא באנגליה; שבית המשפט יאסור על אחד מבני הזוג להכנס לדירה המשותפת או להשתמש בה, כל עוד תביעת הגירושין.
תלויה ועומדת, אך לא יתערב בעניני דירתם לאחר פסק דין הגירושין. (ראה … ופסקי הדין המצוטטים שם).

אך בבואנו לפרש את סעיף 3 הנ”ל שנהקק בידי הכנסת רא ויקה להקריב’ם זרים, אין אנת1ו צרירים
להזקק יבקורות הבספם הכקובלן ואס הריבוור “צ:ין
תכווך בגירוסלסין” מסובל פשוכו כפמשמצו, לחגל גם צל
עבקי רירהר סבינו לבינה, הרי בהעדר הנחיה פפורפה
באת הכהוקק סשעבקי רירה שכאלה אינם בבלכםק, בותר 15:%
ואול? אף חזיבים אנתנו, זפרסם ריבור זה על דוך
תהרחבה ולא על דוך הבפצום, ולו רק כבפמרה להצביך
בית דין סככבק מה שפפק בחהזקת בבכותו ואה פסק דינו
בחזקת בשווח,

אין בריך לומבד שבין הענינים הכרוכים בדוך בלל
בנירואכין תופ>- הריוו של בני הזוג כצקום בראסש: בני
זוג שער בה דדו בצוותא, תייבים בהוקף בדירוכיהם .
להפר- זה כזה ולטצואצ לכל אחד פהם ריור נפרך, בין
אם בדרדך היוקת הרזרה שהיהה פשוהפת לשניהם ובין
בדוך מציאתה רירה אחרה דפהוה בפקום אחר; ביץן בה וכה
צרוך אחך פבני הזוב לפנגוה את הדירה שהיתה מפות:ה
לשפנלהם או לפתוה הל;< ככנה; ובנצעם פחון לך צנין
הבורוך בבירושין יותר מזה.

:ם הדיבור “לרבות בזונות דאשה ולילרי הזוגב”
להיהחיב כא ולא לצמצם, ואין להפביץ ספנו מפקנה של
אצין בכלל אלא פה שסיע בפרם,.

5% נקכו בבפורש אה הדונבה של מזונות, הרד’ זת
פשום ההוראה לבכפעיף 4 הקובעה דיני העיפופ בהב*יצה
פזונות שלח אגנב גירושיןן וצולי גם בא לרבות+
מזונזה ילד’ הזוגב שלבאורה אינם ענין הכרוך בפיפרין
בגבירושין דווקח,. ‏ אדזן בם להתעלם כן הלעובדה שהחוץ
נוספח ונכתב צלל רקץ הספיסה של בהי הכספס בישראל
ובח*ארץ ישראל סהתלבסו בשורה ארובה של פכק* רזין
באבחנות שבין מפזונות לפני הגנירו>דן ובזן מזונוהת
לאחר הגנירוסין: ודווקא בנקודה זו רצו להבניב הפָרר
ברוד של% עלוד ישתמק לשהי פנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *