היתר-נישואין (רבני ערעור) 74/1975 פלוני נ’ פלונית (23/06/1975)

היתר-נישואין (רבני ערעור) 74/1975 פלוני נ’ פלונית (23/06/1975) – DOCX / PDF

 

בבית הדין הרבני הגדול בירושלים

תיק תשל”ה/74

 

לפני כבוד הדיינים:

כ”ג הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב עובדיה יוסף – נשיא,

הרב בצלאל זולטי,

הרב אליעזר גולדשמידט

 

המערער:

פלוני

נגד

המשיבה:

פלונית

 

החלטה

 

ביום ט’ בסיוון תשל”ה ניתנה ע”י בית הדין האזורי לנפת אשקלון, ברוב דעות, לבקשת [פלוני], צו זמני לעיכוב נישואין נגד [פלונית] (תיק לח/1052).

למחרת ביום י’ בסיוון תשל”ה, אחרי שבית הדין האזורי שמע את [פלונית], ניתן על ידו פסק דין המבטל את הצו הנ”ל מאתמול.
פסק הדין מיום י’ בסיוון תשל”ה חתום על ידי שני דיינים בלבד. ונאמר בו: “אם כי פסק דין זה נחתם בשניים הוא על דעת כל בית הדין.”

על פסק הדין מיום י’ בסיוון תשל”ה הגיש [פלוני] בקשה לערעור.

כבר נאמר על ידי בית־דין זה בכמה החלטות, כי פסק דין שניתן רק על ידי שני דיינים בלבד, איננו בגדר פסק דין של בית דין אזורי המסור לערעור לפני בית הדין הגדול. ראה תקנה ד’ בתקנות הדיון תש”ך, וראה סעיף 8(ה) בחוק הדיינים תשט”ו, כפי שתוקן בשנת תשכ”ו.

פסק הדין הנ”ל של בית הדין האזורי מיום י’ בסיוון תשל”ה, נחתם כאמור על ידי שני דיינים בלבד, וזה, גם לוא היה הדיון גופו בשלושה, בניגוד לתקנה ק’ בתקנות הדיון ש”כל החלטה וכל פסק” “צריכים להיחתם על ידי כל הדיינים.”

תמהים אנו על הדיינים שכתבו כאמור כי פסק הדין הוא “על דעת כל הדיינים”, כאשר גם הדיין השלישי יודע בעצמו את מלאכת החתימה.

נוהל כגון זה על ידי בית דין גורם להטרדה חינם של בעלי הדין ולהוצאות מיותרות אשר הדיינים הם ה”גרמי” שלהן.

כאשר יוגש לבית־דין זה פסק דין בנידון, חתום על ידי כל שלושת הדיינים, אז יגיע המועד להגשת ערעור.

 

ניתן ביום י”ד בתמוז תשל”ה (23.6.1975).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *