בע”ח 24022-04-22 ניסני נ’ מדינת ישראל (06/05/2022)
בית משפט שלום ירושלים
בע”ח 24022-04-22
בפני:
כבוד השופט דוד-שאול גבאי-ריכטר
המבקש:
תום ניסני
ע”י ב”כ עו”ד יצחק בם
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
ע”י ב”כ עו”ד עינת מי-רז, תביעות ירושלים
החלטה
1. לפניי בקשה לפי סעיף 74 לחוק הסדר הדין הפלילי [נוסח משולב], ה’תשמ”ב-1982 (החסד”פ), לקבלת חומרי חקירה שנטען כי הם רלבנטיים ונחוצים להגנת הנאשם.
א. רקע
2. הנאשם מואשם בביצוע עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין, ה’תשל”ז-1977, הפרעה לשוטר, לפי סעיף 275 לחוק, והפרעה לעובד ציבור, לפי סעיף 288א(1) לחוק. מכתב האישום עולה, כי בשעה שהנאשם רעייתו ובנם התינוק ניסו להיכנס להר הבית, התגלע ויכוח בין הנאשם ורעייתו למאבטחים שהיו במקום, ולאחר שהוזעק למקום שוטר, נעשה שימוש בכוח ובסופו של דבר נעצר הנאשם.
ב. הבקשה שלפניי
3. הסניגור מבקש לקבל חומרים הנוגעים להסמכתם של המאבטחים בזיקה לטענה הגלומה בכתב האישום, כי הם “עובדי ציבור”. בהקשר זה מבקש הסניגור לקבל את מסמכי הסמכתם וכל חומר הנוגע להיקף סמכויותיהם. כמו-כן עותר הסניגור לקבל העתק מהקלטת רשת הקשר ששימשה את המאבטחים והשוטרים, כעולה מהודעת אחד המאבטחים ומדו”ח פעולה של אחד השוטרים.
4. המאשימה סבורה כי המבוקש בשני ראשי הבקשה אינו מהווה “חומר חקירה”. אשר להקלטת רשת הקשר טוענת ב”כ המאשימה, כי ככל שקיימות הקלטות, הרי שהן בגדר “שיח פנימי” בין המעורבים, ויש להסתפק בהודעות ובדו”חות הפעולה שנערכו.
5. ביום 13/04/2022 התקיים לפניי דיון שבו חזרו הצדדים על עמדותיהם.
ג. דיון והכרעה
6. בקשה לחומרי חקירה צריכה לעמוד במבחני הרלבנטיות להגנת הנאשם – רלבנטיות שאינה רחוקה וספקולטיבית. כמו כן על החומרים המבוקשים אכן להוות “חומרי חקירה” כמובנם בחסד”פ ופסיקה שנוטה לפרש מונח זאת פרשנות ליברלית (אך לא בלתי מוגבלת כאמור), כל זאת בהינתן פערי הכוחות בין נאשם למאשימה ובהינתן הזכות החוקתית להליך הוגן, הטומנת בחובה את יכולת הנאשם לערוך את הגנתו באופן סביר ויעיל, שיאפשר, בסופו של דבר, ירידה לחקר האמת. מפנה לדברי כב’ השופט עמית בבש”פ 8252/13 מדינת ישראל נ’ שיינר (23/01/2014) בפסקה 11.
7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי שיש להיעתר לבקשה על שני חלקיה.
א. אשר לבקשה הנוגעת לחומר בדבר הסמכתם וסמכויותיהם של המאבטחים – הואיל וכתב האישום מייחס לנאשם עבירה של הפרעה לעובד ציבור, והואיל והמאשימה יוצאת מנקודת הנחה שהמאבטחים הם “עובדי ציבור”, והואיל ועליה מוטל הנטל להוכיח כל יסוד מיסודות העבירה, הרי שהמידע המבוקש לגבי היות אותם מאבטחים “עובדי ציבור” רלבנטי להגנתו של הנאשם ובכך מהווה חומר חקירה. בוודאי שלהיקף סמכויותיהם של המאבטחים קיימת רלבנטיות להגנת הנאשם אם מואשם הוא בהפרעה להם, בהנחה שהפעלת אותה סמכות שנוי במחלוקת וכך גם שאלת החריגה מסמכות. משכך הדבר, על המאשימה להעביר חומר זה לידי ההגנה.
ב. אשר לבקשה לקבלת תיעוד רשת הקשר המשטרתית – מחומרי החקירה שצורפו לבקשה (הודעת אחד המאבטחים ודו”פ של אחד השוטרים) עולה התייחסות לחילופי דברים הנוגעים לאירוע ברשת הקשר. על-כן, מדובר ב”תיעוד בזמן אמת” של האירוע, ומכאן הרלבנטיות הברורה שלו להגנת הנאשם וביחס ליכולת לרדת לחקר האמת. אין מדובר ב”תרשומת פנימית” או ב”שיח פנימי”, ומשעה שיש לו ביטוי מוחשי בתיעוד הכתוב על אודות האירוע, הרי שמדובר בחומר חקירה רלבנטי. מעבר לדרוש, אפנה להחלטות מותבים שונים שקיבלו טענה זו: בע”ח (מחוזי ירושלים) 44025-09-12 הכהן נ’ מדינת ישראל (03/10/2012) בפסקה 2(ג); בע”ח (שלום ירושלים) 9055-05-15 בוטה נ’ מדינת ישראל (21/06/2015); בע”ח (שלום תל-אביב) 46189-03-18 אבולפיה נ’ מדינת ישראל (06/12/2018); בע”ח (שלום אשקלון) 64145-11-15 אוחנה נ’ מדינת ישראל (28/03/2016) בפסקה 1(ד) – במקרה האחרון אף הייתה הסכמה שמדובר בחומר חקירה רלבנטי נוכח הערות בית המשפט באותו עניין.
נוכח האמור לעיל, מורה למאשימה – ככל שקיימת הקלטה של רשת הקשר בזמנים הרלבנטיים לאירוע המתואר בכתב האישום – להעביר העתק ממנה לסניגור. ככל שיתברר מבירור המאשימה, כי אין בנמצא הקלטה של הרשת, תודיע המאשימה באופן מפורט לבית המשפט ולסניגור אילו מאמצים עשתה לברר זאת ועל-ידי מי, ומיהו הגורם המוסמך שמסר את התשובה. אם יתברר שאין תיעוד ובהינתן שיוגש מסמך כזה, הרי שהמאשימה תעמוד בהוראות החלטה זו.
8. החומרים יועברו לסניגור בתוך 60 ימים מהיום.
ניתנה היום, ה אייר ה’תשפ”ב (06/05/2022), בהעדר הצדדים.