תקציר בג”צ 8928/06 פלונית (08/10/2008): בית משפט עליון ביטל החלטות בית דין רבני על חלוקה לא שווה של הרכוש בשל בגידת האשה

בג”צ 8928/06 פלונית נ’ בית הדין הגדול לערעורים בירושלים, פ”ד סג(1) 271 (2008)

 

בג”ץ 8928/06

פלונית

נגד

1. בית הדין הרבני הגדול

2. פלוני

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[08/10/2008, 02/01/2008]

לפני המשנה לנשיאה א’ ריבלין והשופטים מ’ נאור, י’ דנציגר

 

העותרת והמשיב 2, שהתדיינו לפני בית הדין הרבני האזורי בעניין גירושיהם, הגיעו להסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק דין, ולפיו הרכוש והזכויות שנצברו במשך חיי הנישואין יחולקו ביניהם על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, ה’תשל”ג- 1973 (להלן: חוק יחסי ממון). המשיב 2 ביקש כי בית הדין יקבע, מכוח סמכותו לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, כי בגידת העותרת בו עם גבר אחר עולה כדי “נסיבות מיוחדות” המצדיקות סטייה מכלל איזון הנכסים השווה, וכי העותרת אינה זכאית לחלק מהזכויות הסוציאליות שהוא צבר במהלך עבודתו בתקופת הנישואין. בית הדין הרבני האזורי דחה את בקשתו. על קביעה זו פנה המשיב 2 בערעור למשיב 1 ,שקבע כי בגידה עולה כדי “נסיבות מיוחדות” לעניין סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, וכי בשל הבגידה נאלץ המשיב 2″ לבנות לו בית אחר”. מכאן העתירה.

 

בית המשפט העליון (מפי השופטת מ’ נאור) פסק:

א.

(1) הכלל בחוק יחסי ממון הוא איזון שווה של הנכסים בני האיזון בין בני הזוג. סטייה מכלל זה תיעשה רק בנסיבות מיוחדות. סעיף 8 מאפשר גמישות רבה, אשר נותנת בידי הערכאה השיפוטית כלים לאזן את הנכסים בין הצדדים באופן הוגן על פי שיקולים כלכליים ואחרים (279ד-ה).

(2) הלכת השיתוף, אשר פותחה בהלכה הפסוקה, קובעת חזקה שלפיה הרכוש שנצבר במשך חייהם המשותפים של בני זוג, המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, מצוי בבעלותם המשותפת של בני הזוג. זאת, גם כאשר הנכסים רשומים על שמו של אחד מבני הזוג או נמצאים בחזקתו הבלעדית (280ד-ה).

(3) הטוען לאי התקיימותה של החזקה נדרש להציג ראיות כבדות משקל לכך שנתגבשה כוונה אחרת בין בני הזוג כדי לסתור את החזקה (280ה).

(4) הלכת השיתוף ניזונה מתפישה חברתית של מוסד הנישואין כקשר חופשי בין שני יחידים, המושתת על שוויון, על שיתוף פעולה ועל תמיכה הדדית, והיא נועדה לקדם כמה תכליות חברתיות חשובות: האחת היא הכרה בחיי הנישואין כחיי שיתוף, הן במישור האישי הן במישור הכלכלי. השנייה היא קידום שוויון בין בני הזוג בכך שהיא מייחסת ערך שווה לתרומה של כל אחד מבני הזוג לרווחת התא המשפחתי; השלישית היא שימור האוטונומיה והזהות העצמאית של כל אחד מבני הזוג בחיי הנישואין (280ו – 281ה).

(5) מרכז כובדה של הלכת השיתוף הוא לעת פירוק הקשר הזוגי. הלכת השיתוף מעניקה ביטחון כלכלי לבני הזוג לאחר פירוק הקשר ומאפשרת לכל אחד מהם לעמוד ברשות עצמו (281ב).

(6) הלכת השיתוף חלה גם באשר לזכויות סוציאליות הנובעות מעבודתו של בן הזוג במשך חיי הנישואין. זכויות אלה הן חלק מן הרכוש המשותף לעניין הלכת השיתוף (281ג-ד).

(7) הזכויות הסוציאליות נכללות בגדר הנכסים שעל דרך הכלל יש לאזן את שוויים בין בני הזוג באיזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון החל בעניין דנן (סעיף 6(ד)(3) לחוק יחסי ממון) (281ו).

ב.

(1) אין נענשים על בגידה למפרע על ידי נטילת הזכויות ברכוש המשותף, בין שהרכוש הוא משותף מכוח הלכת השיתוף ובין שחל עליו הסדר האיזון הקבוע בחוק יחסי ממון, שהרי הזכויות הסוציאליות הן חלק מפירות ההשתכרות הכוללת אשר נצברו במהלך תקופת עבודתו של בן הזוג (281ו-282א).

(2) העובדה כי הגורם לפירוק קשר הנישואין הוא בגידתו של אחד מבני הזוג, אינה מקימה את הצורך “לבנות בית אחר”. פירוק הנישואין כשלעצמו, יהיה הגורם לו אשר יהיה, הוא שמקים צורך זה (282ב-ג).

(3) בנסיבות דנן, לא נטען כי הוטלה על המשיב 2 בפתאומיות אחריות כלכלית בשל פירוק הנישואין. משטענה זו לא נטענה, וממילא לא הוכחה, לא ניתן לקבוע כי האחריות הכלכלית שהוטלה על המשיב 2 מצדיקה סטייה מכלל השוויון באיזון המשאבים (282ד-ה).

ג. (אליבא דמשנה לנשיאה א’ ריבלין):

(1) אין להתמודד עם הקושי שבפירוק, ועם אשמתו של מי מהצדדים, בדרך של פגיעה כלכלית בעת חלוקת הרכוש של בני הזוג. תכופות יש קושי לדבר בהקשר זה במונחים של “אשמה”. פירוק הנישואין הוא תוצאה של נסיבות מורכבות, ובגידה כשלעצמה אינה הופכת את אחד מבני הזוג לאשם הבלעדי (283ב- ג).

(2) אין שוני רלוונטי שעשוי להוביל בהקשר שלפנינו לתוצאה שונה מקום שבו חלוקת הרכוש נעשית לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג ולא לפי הלכת השיתוף (283ג).

(3) סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר גמישות בחלוקת הנכסים בהתאם לשיקולים כלכליים ואחרים. אך גם לגמישות זו יש, כמובן, גבולות (283ד).

 

התנגדות לצו על-תנאי מיום 14/05/2007. העתירה התקבלה. הצו על- תנאי נעשה מוחלט.

 

שלומי סבן – בשם העותרת;

דן מלכיאלי – בשם המשיב 2.

 

ניתן היום, ט’ בתשרי התשס”ט (08/10/2008).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.