תקציר בג”צ 8771/08 ארלנק (02/04/2009): בית משפט עליון דחה עתירה נגד החלטה שלא לפטור משירות צבאי בצה”ל מטעמי מצפון

בג”צ 8771/08 ארלנק נ’ שר הבטחון (02/04/2009)

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג”צ 8771/08

 

בפני:

כבוד השופט א’ גרוניס

כבוד השופטת מ’ נאור

כבוד השופט י’ דנציגר

 

העותרת:

אתי ארלנק

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הבטחון

2. הועדה המייעצת בענין פטור מצה”ל מטעמי מצפון

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

תאריך הישיבה:

ה’ בניסן התשס”ט (30.03/2009)

 

בשם העותרת:

בעצמה

בשם המשיבים:

עו”ד מיכל צוק

 

פסק-דין

 

השופט א’ גרוניס:

 

1. עתירה למתן צו על תנאי, לפיו תבוטל החלטת המשיבים הדוחה בקשה שהגישה בתה של העותרת לפטור מטעמי מצפון מגיוס לשירות צבאי, ואשר יורה כי הבקשה תידון מחדש בפני ועדה מכוח סעיף 39(ג) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], ה’תשמ”ו-1986 (להלן – החוק).

2. העותרת היא אמה של אושרית ארלנק, שהינה מיועדת לשירות בטחון (להלן – המועמדת). בחודש דצמבר 2006 פנתה המועמדת ללשכת הגיוס האזורית בחיפה בבקשה לפטור אותה משירות צבאי מטעמי מצפון. זאת, לטענתה, על רקע תפיסת עולם פציפיסטית השוללת שימוש בכוח ומתנגדת לשירות צבאי. בקשתה של המועמדת נדחתה. ביום 05/06/2007 הגישה העותרת עתירה נגד ההחלטה (בג”צ 4967/07). ביום 16/06/2008, לאחר שבא-כוח המדינה הסכים כי עניינה של המועמדת יידון בפני ועדה לפי סעיף 36 לחוק, נמחקה העתירה בהסכמת העותרת. יצוין, כי הוועדה העוסקת בבקשות פטור לפי סעיף 36 לחוק דנה, בין היתר, בבקשות פטור מטעמי מצפון המוגשות על-ידי נשים וגברים. להשלמת התמונה יובהר, כי בקשות לפטור משירות צבאי המוגשות על-ידי נשים מטעמי דת ומסורת נדונות בפניי ועדה אחרת, וזאת מכוח סעיף 39(ג) לחוק. ביום 17/08/2008 נערך דיון בפניי הוועדה שלפי סעיף 36 לחוק בעניינה של המועמדת. הוועדה החליטה לדחות את הבקשה לפטור משירות צבאי ולהוציא למועמדת צו גיוס ליום 09/02/2009. על החלטה זו נסובה העתירה שלפנינו. יוער, כי ביום 03/02/2009 ניתן צו ביניים לפיו גיוסה של המועמדת יעוכב עד להכרעה בעתירה.

3. בעתירה מעלה העותרת שתי טענות עיקריות: האחת, טענה בעלת אופי עקרוני, לפיה הדיון בבקשת פטור מטעמי מצפון המוגשת על-ידי אשה צריך להתקיים בפני ועדה מכוח סעיף 39(ג) לחוק. לטענת העותרת, הפרשנות שניתנה להוראות החוק על-ידי בית משפט זה עומדת בסתירה לתכלית העומדת ביסודו. כן טוענת העותרת, כי המצב הנוהג, במסגרתו נדונות בקשות הפטור מטעמי מצפון פציפיסטיים בוועדה לפי סעיף 36 לחוק, פוגע בעקרון השוויון. טענתה השנייה של העותרת נוגעת לכשלים שנפלו לדעתה באופן ניהול ההליך בפני הוועדה. בהקשר זה טוענת העותרת, בין היתר, כי פרוטוקול הדיון בוועדה אינו משקף את הדברים שנאמרו לאשורם.

4. דין העתירה להידחות. טענתה העקרונית של העותרת נדונה ונדחתה על-ידי בית משפט זה בבג”צ 2383/04 מילוא נ’ שר הבטחון, פ”ד נט(1) (2004) 166 (להלן – עניין מילוא)). באותו מקרה, קבע בית המשפט כי הדיון בבקשות לפטור מטעמי מצפון פציפיסטיים המוגשות על-ידי נשים ייעשה על-פי ההסדר הנוהג לפי סעיף 36 לחוק ולא לפי האמור בסעיף 39(ג) לחוק. זאת, מאחר שעניינו של סעיף 39(ג) לחוק הוא בבקשות לפטור משירות צבאי המוגשות על-ידי נשים מטעמים “שבהכרה דתית, מסורתית או מינהגית-עדתית, המונעים מאשה מלשרת שירות בטחון באשר הוא שירות בטחון” (עניין מילוא, בעמ’ 190). אין בטענות שמעלה העותרת עתה, ואשר נדונו והוכרעו במסגרת פסק הדין בעניין מילוא, כדי להצדיק דיון מחודש בסוגיה זו. אף בטענותיה הפרטניות של העותרת לא מצאנו עילה לקבלת העתירה. הוועדה בחנה את עמדותיה של המועמדת ומצאה כי אלו אינן עולות לכדי תפיסת עולם פציפיסטית מגובשת, המצדיקה פטור משירות צבאי. ביסוד החלטת וועדה בעניין הענקת פטור מצפוני משירות צבאי עומדת התרשמותם הבלתי-אמצעית של חברי הוועדה מהמועמד או מהמועמדת שבפניהם. לפיכך, לא בנקל יתערב בית המשפט בשיקול דעתה של הוועדה ובמסקנותיה לעניין זה (ראו, בג”צ 1380/02 בן-ארצי נ’ שר הבטחון, פ”ד נו(4) (2002) 476; בג”צ 1026/02 מלנקי נ’ שר הבטחון, פ”ד נט(3) (2004) 56, 64-63). לא מצאנו כי בטענות העותרת יש כדי להרים את הנטל ולהצדיק התערבות בהחלטה.

5. העתירה נדחית אפוא וצו הביניים שניתן ביום 03/02/2009 מבוטל. ממילא ניתן לקבוע מועד חדש לגיוסה של המועמדת.

 

ניתן היום, ו’ בניסן התשס”ט (31.3.2009).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.