בג”צ 822/88 ד”ר רוזנצוייג (07/02/1989): בית משפט עליון דחה עתירה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לבקש מבית המשפט המחוזי לאכוף גירושין באמצעות מאסר בהיעדר פסק בית דין רבני לכפייה

בג”צ 822/88 ד”ר רוזנצוייג נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד מב(4) 759 (1989)

 

בג”צ 822/88

ד”ר טובה רוזנצוייג (בורוכוף)

נגד

היועץ המשפטי לממשלה

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[07/02/1989]

לפני המשנה לנשיא מ’ אלון, והשופטים מ’ בייסקי, א’ גולדברג

 

בידי העותרת, שבעלה מסרב ליתן לה גט פיטורין, פסקי-דין של בתי הדין הרבניים, המחייבים את הבעל ליתן גט לאשתו. על-פי האמור בסעיף 6לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), ה’תשי”ג-1953, הוסמך המשיב לבקש מבית המשפט המחוזי להטיל מאסר על איש המסרב לתת גט פיטורין לאשתו, לאחר שבית-דין רבני כפה עליו מתן גט. המשיב סירב לעשות שימוש בסמכותו כאמור. בית המשפט הגבוה לצדק פסק:

א. (1) בדין נמנע המשיב מלהשתמש בסמכותו לפי סעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין): בסעיף זה נאמר “לכפות איש לתת גט פיטורין”, ובמקרה דנן לא נאמר בפסק הדין של בית הדין הרבני שהוא כופה מתן גט (760ד-ו).

(2) בכוונה תחילה נאמר בסעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), שניתן לכפות במאסר רק כאשר בית הדין הרבני נתן פסק-דין שיש לכפות את הבעל למתן גט, וזאת כדי למנוע חשש של גט מעושה, כאשר מצד הדין שבהלכה אין לכפות גט אלא רק לחייב (760ו- ז).

 

עתירה למתן צו-על-תנאי. העתירה נדחתה.

 

א’ זיסקינד, סגן בכיר לפרקליט המדינה – בשם המשיב.

 

ניתן היום, ב אדר-א ה’תשמ”ט (07/02/1989).