בג”צ 7555/1998 תמרה קריגר נ’ מדינת ישראל – משרד הפנים (12/08/1999)

בג”צ 7555/1998 קריגר נ’ משרד הפנים (12/08/1999)

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג”צ 7555/1998

 

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש’ לוין

כבוד השופטת ד’ דורנר

כבוד השופטת ד’ ביניש

 

העותרת:

תמרה קריגר

נגד

המשיבה:

מדינת ישראל – משרד הפנים

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

תאריך הישיבה:

ל באב תשנ”ט (12/08/1999)

 

בשם העותר:

עו”ד זילברט נטליה

בשם המשיב:

עו”ד חני אופק

 

פסק-דין

בעתירה שלפנינו עתרה העותרת שתינתן לה אשרת עולה, כשהיא מבססת את עתירתה על פסק דין שניתן באוקראינה ועל ראיות אחרות. המשיבה קיימה כמה בירורי שימוע, ובסופו של דבר היא הגיעה לכלל מסקנה (שהתבססה על סתירות בין העדים השונים ועל נימוקים אחרים), שיהדותה של העותרת לא הוכחה. הדיון בעתירה נדחה מפעם לפעם לשם בירורים נוספים אך עמדת המשיב לא השתנתה. שמענו היום טענות בעל פה, ולא עלה בידי העותרת לשכנענו שברמת הראיות המינהליות שגה המשיב בהחלטתו. מנגד אין בידינו גם לקבוע באופן פוזיטיבי (ואף המשיב לא קבע כן), שהעותרת אינה יהודייה. לפיכך דין העתירה להידחות.

במהלך הדיון הודיעה פרקליטת העותרת שבדעתה לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת לקבל הצהרה על דבר יהדותה וזכאותה לקבל אשרת עולה. אין אנו מחווים דעה לגבי דרך זו, אך לא נחסום בעד העותרת לנסות ללכת בדרך האמורה. אכן, כל עוד לא מוצו הליכים אלה רשאי המשיב גם לשקול החלטתו מחדש.

אנו דוחים את העתירה בכפיפות לכך שאם העותרת תפנה תוך 21 ימים לבית משפט מוסמך בתובענה למתן הצהרה, כאמור, לא תגורש העותרת מהארץ במשך ששה חדשים מהיום. אין צו להוצאות.

 

ניתן היום ל באלול תשנ”ט (12/08/1999).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *