בג”צ 5768/1998 ושקמזדה (22/11/1998): בית משפט עליון דחה עתירה נגד החלטת משרד הפנים על ביטול אשרת-עולה ואזרחות ישראלית שהושגה בהסתמך על מסמך מזויף

בג”צ 5768/1998 ושקמזדה נ’ שר הפנים (22/11/1998)

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג”צ 5768/1998

 

בפני:

כבוד השופט מ’ חשין

כבוד השופט י’ זמיר

כבוד השופט מ’ אילן

 

העותר:

איליה ושקמזדה

נגד

המשיב:

שר הפנים

 

עתירה למתן צו על-תנאי

 

תאריך הישיבה:

ג כסלו ה’תשנ”ט (22/11/1998)

 

בשם העותר:

עו”ד דולגנין ליודמילה

בשם המשיב:

עו”ד אבי ליכט

 

פסק-דין

העותר, יליד גרוזיה, עלה ארצה על-פי אשרת-עולה שהוצאה לבקשתו בטיבליסי שבגרוזיה בהסתמך על תעודה שהתיימרה להיות תעודת לידה של אמו, בה נאמר כי אמו היתה יהודיה. בבואו ארצה, על סמך אותה תעודה, זכה העותר באזרחות ישראל.

לאחר זמן הסתבר לרשויות משרד הפנים כי תעודת הלידה של אמו, כביכול, היתה והינה מעשה זיוף. משהסתבר למשרד הפנים כן, החליט שר הפנים לבטל את אשרת-העולה ואת אזרחות ישראל שהוענקו לעותר. בעשותו כן הסתמך שר הפנים על הוראות סעיף 11(ב) לחוק הכניסה לישראל, ה’תשי”ב-1952, וסעיף 11(ג) לחוק האזרחות, ה’תשי”ב-1952, שלפיהן מוסמך השר לבטל אשרת-עולה ואזרחות ישראל שהושגו על יסוד ידיעות כוזבות או פרטים כוזבים.

למרות שהדבר הובא לידיעת העותר, ונערך לו שימוע כדת וכדין, לא שמענו כל טענה לפיה תעודת הלידה אינה מזויפת. הנחתנו חייבת, איפוא, להיות זו, כי העותר זכה באשרת-עולה ובאזרחות-ישראל על יסוד מסמך כוזב, וכי שר הפנים עשה שימוש ראוי, בנסיבות המקרה, בסמכותו לבטל את אשרת-העולה ואת האזרחות.

טוענת ב”כ העותר כי בימים האחרונים הגיעו לידה מסמכים “אותנטיים”, לדבריה, המוכיחים כי העותר אכן יהודי הוא, ובקשתה היא כי נדחה את שמיעת העתירה עד אשר יהיה סיפק בידי רשויות משרד הפנים לבדוק מסמכים אלה. ב”כ משרד הפנים מתנגד לבקשה זו, ולדעתנו הדין עמו. משנמצא לנו כי ביטול האשרה והאזרחות נעשו כדת וכדין, חזרו הדברים לקדמתם, ושומה עליו על העותר להוכיח לקונסול ישראל בגרוזיה כי אכן יהודי הוא, כפי שניסה לעשות בפעם הראשונה.

לא מצאנו כל הצדק, לא הצדק חוקי ולא הצדק מוסרי, כי תינתן לעותר הזדמנות להוכיח את יהדותו בעודו שוהה בארץ על יסוד מסמך שהוכח כמזויף.

לפיכך אנו מחליטים לדחות את העתירה.

 

ניתן היום, ג כסלו ה’תשנ”ט (22/11/1998).