בג”צ 3680/95 דוד טבריה נ’ משרד הפנים (27/03/1996)

בג”צ 3680/95 טבריה נ’ משרד הפנים (27/03/1996)

 

בג”צ 3680/95

דוד טבריה

נגד

משרד הפנים

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[27/03/1996]

לפני הנשיא א’ ברק, השופטים ג’ בך, י’ זמיר

דיון בעתירה גופא לאחר מתן צו-על-תנאי ביום 21/09/1995.

 

בשם העותר – בעצמו

עו”ד אורית קורן – בשם המשיב

 

פסק-דין

 

הנשיא א’ ברק

 

העותר עלה לארץ ב-1991 מחבר העמים, ונרשם במירשם כרווק. כשלוש שנים לאחר מכן הוא הציג בפני המשיב תעודת נישואין (מיום 30/199/1994) לפיה נישא (בעיר פרם בחבר העמים) לרעייתו (שאינה יהודיה). הוא ביקש כי תינתן לאשתו אשרת עולה לצורכי חוק השבות וכי יירשם כנשוי במירשם.

עמדת המשיב הינה כי שינוי סטטוס ומתן אשרת עולה על יסוד נישואין של ישראלי עם מי שאינו זכאי כשלעצמו לאשרת עולה, ייעשו רק לאחר הגעת הזר לישראל (בסטטוס של תייר) ולאחר שהיתה למשרד הפנים האפשרות להתרשם מכנות הנישואין. המשיב הוסיף וציין כי אם יתברר שהנישואין הם כנים, תמומן נסיעת האשה לישראל על ידי הסוכנות היהודית. ביסוד עמדת המשיב מונחת המציאות, לפיה היו מקרים בהם הנישואין היו פיקטיביים, ושימשו כלי להיכנס לישראל, במעמד של עולים, אנשים מחבר העמים, שאינם זכאים לעלות. משעמד משרד הפנים על התופעה, נקט תחילה בשיטה של חקירת המקרה בדיעבד, לאחר ש”בן הזוג” (הפיקטיבי) כבר זכה באשרת עולה ובאזרחות ישראלית. שיטה זו קשה היא, הן לעניין החקירה והן לעניין תוצאותיה (ביטול אזרחות שכבר ניתנה). על רקע זה נקבעה מדיניות חדשה, לפיה לא ייעשה שינוי סטטוס ומתן אשרת עולה ואזרחות ישראלית על יסוד נישואין של ישראלי עם מי שאינו זכאי כשלעצמו לאשרת עולה, אלא לאחר הגעת הזר לישראל (בסטטוס של תייר). תכליתה של מדיניות זו, היא מתן אפשרות למשרד הפנים להתרשם מכנות הנישואין עובר למתן אשרת העולה והאזרחות הישראלית, ולסכל במידת האפשר את הנסיונות להשתקעות בישראל שלא כדין.

מדיניות זו נראית לנו כסבירה. היא אינה סותרת את חוק השבות ואת חוק המירשם. היא מאפשרת חקירה הנדרשת למניעת שימוש לרעה בזכויות המוקנות לעולה בחוק השבות ויש לקוות כי היא נעשית ביעילות ובמהירות הראויה, ויש להניח כי גם במקרה שלפנינו הבדיקה לא תערך זמן רב.

העתירה נדחית.

 

ניתן היום, ז ניסן ה’תשנ”ו (27/03/1996), בפני העותר ועו”ד קורן.