בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נה(2) (2000) 251
בג”צ 3267/97
בג”צ 715/98
העותרים בבג”צ 3267/97:
1. אמנון רובינשטיין
2. חיים אורון
3. ברק כץ
4. יוסי נחושתן
5. ברוך אולשק
6. אלון פורת
7. אילן פרידמן
העותרים בבג”צ 715/98:
1. רס”ן (מיל’) יהודה רסלר
2. אגודת הסטודנטים החדשה של אוניברסיטת תל-אביב
3. 15,604 סטודנטים ממוסדות שונים להשכלה גבוהה בארץ
4. 1,100 תלמידי תיכון מבתי ספר תיכוניים שונים בארץ
5. רס”ן (מיל’) אהוד פלג
נגד
שר הביטחון
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק
[07/09/2000]
לפני הנשיא א’ ברק, המשנה לנשיא ש’ לוין והשופטים ת’ אור, א’ מצא, מ’ חשין, י’ זמיר, ט’ שטרסברג-כהן, ד’ דורנר, י’ טירקל, ד’ ביניש, י’ אנגלרד
בפסק-דינו שניתן ביום 09/12/1998 בבג”צ 3267/97 [1] הצהיר בג”צ כי פעולתו של שר הביטחון בעניין דחיית השירות של בחורי ישיבה ש”תורתם אומנותם” אינה כדין. עם זאת נקבע כי יש מקום להשעות את תוצאות ההחלטה לתקופה של שנים-עשר חודשים מיום מתן פסק-הדין על-מנת לאפשר קיום ההליכים לשינוי המצב הקיים. ביום 06/12/1999 (בג”צ 3267/97 [2]) נענה בג”צ לבקשת המשיב והחליט על הארכת המועד להשעיית הכרזת הבטלות לאור העובדה שבמהלך תקופת ההשעיה המקורית פוזרה הכנסת ונערכו בחירות וכן לאור העובדה שהוועדה שמונתה על-ידי ראש-הממשלה ושר-הביטחון לגבש הסדר ראוי בנושא גיוס בני הישיבות (ועדת טל) עדיין לא סיימה את עבודתה. לאחר תום תקופת ההשעיה נענה בג”צ פעם נוספת לבקשת המשיבים (בג”צ 3267/97 [3]) ושב והאריך את תקופת ההשעיה עד ליום 08/09/2000 על-מנת לאפשר את השלמת הליכי החקיקה שהממשלה יזמה בעקבות דוח ועדת טל [4]. כעת מונחת בפני בית-המשפט בקשה נוספת (שלישית במספר) להארכת תקופת ההשעיה עד לתאריך 08/01/2001.
בית-המשפט העליון פסק:
(1) השעיה של הכרזה על אי-חוקיות של פעולה של רשות ציבורית חייבת להיות פעולה חריגה המוגבלת בזמן. אסור לה להשעיה להפוך את קערת אי-החוקיות על פיה וליהפך לעניין שבשיגרה. הרשות הציבורית הנוגעת בדבר חייבת לפעול בכל המהירות האפשרית כדי לתקן את הדרוש תיקון, באופן שצו ההשעיה יבוטל (254ה).
(2) ואולם, במקרה הנדון יש לתת משקל מיוחד לעובדה שמתקיים – בעת הדיון בבקשה – הליך בפני הכנסת, שבמסגרתו נדונה הצעת חוק שנועדה להעניק תוקף חוקי להסדר של דחיית השירות לתלמידי הישיבות, והצעה זו מצויה בדיון בפני ועדת הכנסת אשר צריכה להחליט מי תהיה הוועדה אשר תעסוק בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית (253ז – 254א, ז).
(3) אשר-על-כן מתקיימים במקרה הנדון טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת תקופת ההשעיה בשלושה חודשים נוספים (254ז).
הצעות חוק שאוזכרו:
– הצעת חוק שירות ביטחון (דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם) (הוראת שעה), תש”ס-2000.
פסקי-דין של בית-המשפט העליון שאוזכרו:
[1] בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נב(5) 481.
[2] בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נה(2) 241.
[3] בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון, פ”ד נה(2) 246.
שונות:
[4] דין וחשבון הועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות (תש”ס).
בקשה להארכת מועד ההשעיה של הצהרת הבטלות שנקבע בבג”צ 3267/97 [3]. הבקשה נתקבלה.
רענן הר-זהב, ליאור כץ, ציפי נגל-אדלשטיין – בשם העותרים בבג”צ 3267/97;
יהודה רסלר – בשם העותרים בבג”צ 715/98;
עוזי פוגלמן, מנהל מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה – בשם המשיב.
החלטה
1. ביום 09/12/1998 ניתן פסק-הדין בעתירות נושא בקשה זו. בפסק-הדין קבענו כי ההסדר הנוהג, שעל-פיו שר הביטחון דוחה את שירותם של בחורי ישיבה ש”תורתם אומנותם”, אינו כדין. קבענו כי הסמכות לקבוע הסדר בעניין זה מצויה בידי הכנסת. עם זאת הורינו כי תוצאת החלטתנו לא תיכנס מיד לתוקפה, ונקבעה תקופת השעיה של שנים-עשר חודשים מיום מתן פסק-הדין. כל זאת כדי לאפשר לרשויות המוסמכות לקיים דיון ענייני ומסודר בסוגיה ולקבוע “אם יוחלט על שינוי המצב הקיים … את המסגרות הנדרשות לכך” (בג”צ 3267/97 רובינשטיין נ’ שר הביטחון [1], בעמ’ 530).
מועד תום תקופת ההשעיה נקבע ליום 09/12/1999.
2. לקראת תום תקופת ההשעיה הגיש המשיב בקשה להארכת מועד ההשעיה (הבקשה הראשונה). הבקשה נסמכה על ההתפתחויות שחלו מאז ניתן פסק-הדין. אכן, בסמוך לאחר הינתנו נתפזרה הכנסת. הבחירות לכנסת ולראשות-הממשלה נערכו בחודש מאי 1999. הממשלה החדשה נכנסה לתפקידה בחודש יולי 1999. בחודש אוגוסט 1999 מינה ראש-הממשלה ועדה שמטרתה הייתה לגבש הסדר ראוי לעניין גיוס בני הישיבות (בראשות השופט בדימוס צ’ טל – להלן – ועדת טל). לאור הזמן שהיה דרוש לוועדת טל לשם השלמת גיבוש מסקנותיה, והזמן הנדרש לשם נקיטת הליכי חקיקה בעקבות מסקנות אלו, ביקש המשיב הארכת תקופת ההשעיה בשישה חודשים. בהחלטתנו (מיום 06/12/1999 בבג”צ 3267/97 [2]) קבענו כי דין הבקשה להתקבל. ציינו כי לאור החלטת הכנסת על התפזרותה, החל הדיון בעניין רק חצי שנה לאחר שניתן פסק-הדין ומאז החל דיון של ממש בסוגיה. קבענו כי בקשת דחיה של שישה חודשים היא בגדר הסביר בנסיבות העניין. הורינו על הארכת תקופת ההשעיה עד ליום 08/06/2000.
3. לקראת תום תקופת ההשעיה הראשונה הגיש המשיב בקשה להארכת תקופת ההשעיה בשלושה חודשים נוספים (הבקשה השנייה). גם בבסיס בקשה זו עמדו ההתפתחויות שחלו מאז ניתנה ההחלטה בבקשה הראשונה. ביום 13/04/2000 הגישה ועדת טל מסקנותיה לראש-הממשלה (דין וחשבון הועדה לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות (להלן – דוח ועדת טל [4]). מונה צוות בראשות עוזר שר הביטחון לבחון את היבטי היישום הכרוכים בהמלצות. ביום 11/05/2000 הפיץ שר הביטחון תזכיר ובו נוסח הצעת חוק לפי המלצות ועדת טל, ומקבלי התזכיר נתבקשו להעיר הערותיהם. לאור התפתחויות אלו ואחרות נתבקשה הארכת המועד. בהחלטתנו (מיום 30.5.2000 בבג”צ 3267/97 [3]) קיבלנו את הבקשה. קבענו כי המשכו של המצב הקיים אשר נקבע בפסק-הדין שאינו כדין, הוא מצב בלתי ראוי. זאת גם אם הוא תוצאה של הארכת השעייתה של הצהרת הבטלות. עם זאת, בנסיבות העניין, מששוכנענו כי המשיב פועל לשם השלמת הליכי החקיקה, ובהכירנו כי עסקינן בהליכי חקיקה שלא ניתן להשלימם “מהיום למחר”, הורינו על הארכת המועד כמבוקש. לפיכך נקבע כי תקופת ההשעיה תוארך עד ליום 08/09/2000 או עד שיושלמו הליכי החקיקה בכנסת, לפי המוקדם מבין השניים.
4. עתה מונחת בפנינו בקשה שלישית להארכת תקופת ההשעיה בארבעה חודשים נוספים, עד ליום 08/01/2001 (הבקשה השלישית). המשיב סומך בקשתו על התקדמות הליכי החקיקה מאז ניתנה החלטתנו האחרונה. ביום 05/06/2000 החליטה ועדת השרים לחקיקה לאשר את הצעת החוק. החלטה זו קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 29/06/2000. בהתאם פורסמה ברשומות הצעת חוק שירות ביטחון (דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם) (הוראת שעה), ה’תש”ס-2000. ביום 03/07/2000 התקבל החוק בכנסת בקריאה ראשונה. העניין הועבר לוועדת הכנסת כדי שתדון מי מוועדות הכנסת תעסוק בהכנת הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית. ביום 10/07/2000 החלה ועדת הכנסת לדון בעניין, והוצע כי תוקם ועדה מיוחדת שתדון בעניין זה. בין הימים 11/07/2000 עד 19/07/2000 נערכו ארבע ישיבות ובמהלכן נקבע מי יהיו החברים בוועדה. הרכב הוועדה המיוחדת אושר על-ידי מליאת הכנסת ביום 19/07/2000, וזאת קיימה, עד עתה, שתי ישיבות שבהן נדונה ההצעה באופן כללי. כן הודיענו המשיב כי הוועדה תמשיך ותתכנס גם במהלך פגרת הכנסת. התפתחויות אלה, טוען המשיב, כמו בבקשות ההארכה הקודמות, ומהטעמים שצוינו בהחלטותינו בשתי בקשות אלה, מצדיקות מתן ארכה נוספת להשלמת הליכי החקיקה.
5. העותרים טוענים בתגובתם כי דינה של הבקשה להידחות. עשרים ואחד חודשים חלפו מאז ניתן פסק-הדין אשר קבע כי שר הביטחון מפעיל סמכותו שלא כדין. ראוי שרשות שלטונית היודעת כי פעולותיה אינן כדין, תמהר לתקן דרכה. המשיב מבקש לקבל ארכה המסתכמת בעשרים וחמישה חודשים מיום שניתן פסק-הדין. הוא חוזר ופונה לבית-המשפט פעם אחר פעם בבקשות להארכת תקופת ההשעיה. תקופה של עשרים וחמישה חודשים, טוענים העותרים, אינה סבירה ואינה מתיישבת עם החובה הבסיסית של הרשות לתקן את המצב בכל המהירות הראויה. לטענתם, מאז הוגשו מסקנות ועדת טל (ביום 13/04/2000; דוח ועדת טל [4]) לא עשו הממשלה והכנסת די כדי למהר ולסיים את הליכי החקיקה. ההליכים מתנהלים בעצלתיים. התנהגות זאת של הרשויות פוגעת בשלטון החוק, בשוויון ובאמון הציבור בבית-המשפט. זאת ועוד המשיב לא עשה כל צעד כדי להקל, בתקופת הביניים, את הפגיעה בשלטון החוק, וממשיך הוא לנהוג כתמול שלשום. לבסוף נטען כי כדי שתינתן הארכה נוספת, צריך שיובאו לכך טעמים מיוחדים. כאלו לא הוצגו, ומטעם זה, טוענים העותרים, דינה של הבקשה להידחות.
6. ההכרעה בבקשה (השלישית) שלפנינו אינה פשוטה כלל ועיקר. המצב הקיים אינו מניח את הדעת. הארכתו מחמירה עוד יותר את חוסר תקינותו. מטבע הדברים, השעיה של הכרזה על אי-חוקיות של פעולה של רשות ציבורית חייבת להיות פעולה חריגה המוגבלת בזמן. אסור לה להשעיה להפוך את קערת אי-החוקיות על פיה. אסור לה ליהפך לעניין שבשיגרה. הרשות הציבורית הנוגעת בדבר חייבת לפעול בכל המהירות האפשרית כדי לתקן את הדרוש תיקון, באופן שצו ההשעיה יבוטל. הארכת ההשעיה – בוודאי כך בהארכה שלישית – חייבת להינתן רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים לכך, ורק אם שוכנענו כי נעשה כל שניתן לעשות, ובמהירות הראויה, כדי להימנע מהצורך בהשעיה.
7. על רקע זה בחנו את הבקשה שלפנינו. משקל מיוחד נתנו לעובדה שעניין לנו בהליך המתקיים בפני הכנסת. הגענו לכלל מסקנה כי באופן חריג ויוצא-דופן ניענה הפעם בחיוב לבקשתו של המשיב, תוך שנעמיד את תקופת ההשעיה (השלישית) על שלושה חודשים. מקווים אנו כי בכך תבוא פרשת ההשעיות בעתירות אלה לקצן.
ניתנה היום, ז אלול ה’תש”ס (07/09/2000).