בג”צ 244/59 נחמן קוגן נ’ בית הדין הרבני האזורי באר שבע ואח’ (06/11/1959)

בג”צ 244/59 קוגן נ’ בית הדין הרבני האזורי באר שבע, פד”י יג (1959) 1914

 

בג”צ 244/59

נחמן קוגן נגד בית-הדין הרבני האזורי באר-שבע, ו-4 אח’

 

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

[06/11/1959]

לפני הנשיא (אולשן) והשופטים זילברג, גויטיין

 

בקשה לבטל פסק של בית-דין רבני לפיו על המבקש להיפרד בגט פיטורין מאשה שחי איתה בנישואין אזרחיים, מאחר שהיא עגונה מבעלה הקודם וטרם קיבלה היתר נישואין.

אין בית-המשפט הגבוה לצדק יכול להתערב במקרה כגון זה שלפנינו בהיות העניין נתון לסמכותו הייחודית של בית-הדין הרבני.

 

בקשה למתן צו-על-תנאי המכוון למשיבים מס’ 1, מס’ 2 (אב בית-הדין (הרב א’ שפירא)), מס’ 3 (חבר בית-הדין (הרב ח’ חוברא)), מס’ 4 (חבר בית-הדין (הרב א’ הורוביץ)) לבוא וליתן טעם: מדוע לא יבטלו את החלטתם מיום ז אב ה’תשי”ט (11/08/1959) בתיק מס’ ה’תשי”ט/583, לפיה על המבקש להיפרד מאשתו (המשיבה מס’ 5 (צילה קוגן)) בגט פיטורין ומדוע “לא תחשב ההחלטה האמורה כבטלה ומבטולת, ומדוע לא ימשיכו לדון בתביעה שהוגשה על-ידי המשיבה מס’ 5 נגד המבקש בתיק הנ”ל בהתאם לחוק. הבקשה נדחתה.

 

יצחק שביט – בשם המבקש.

 

החלטה

הנשיא (אולשן):

זוהי בקשה למתן צו-על-תנאי נגד המשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יבטלו את החלטתם מיום 11/08/1959, לפיה על המבקש להיפרד מאשתו, המשיבה מס’ 5 בגט פיטורין.

ההחלטה הנדונה היא:

“לאחר שמיעת דברי הצדדים שהאשת עגונה מבעלה הקודם ועד כה לא קיבלה היתר נשואין וחייתה עם בעלה הנוכחי רק בנשואין אזרחיים, פסקנו: על הצדדים להיפרד זה מזו בגט פטורין ולאחר שהצדדים יביאו הסכם מפורט על כל ענייניהם. בית-הדין יעביר תיק זה לבית-הדין ברחובות לשם סידור הגט.”

טענת בא-כוח המבקש היא שהחלטה זאת היא בניגוד לצדק הטבעי מאחר והיא ניתנה בלי לשמוע הוכחות.

במהלך הדיון לפנינו, הודה המבקש כי לפני בית-הדין הרבני אמרה האשה, כי בעלה הראשון אבד וברור שלפחות על סמך זה ראו את המשיבה כעגונה.

מכיוון שכך, איננו מוצאים לאפשרי להתערב בעניין שהוא בסמכותו הייחודית של בית-הדין הרבני.

בבקשתו הזכיר בא-כוח המבקש עובדה אחת, שהוא עמד להגיש ערעור לבית-הדין הרבני הגדול אלא שהמשרד ששם היה עליו להגישו היה סגור במשך שבועיים מתוך שלושת השבועות. הזמן להגשת הערעור. דבר זה גרם לאיחור, ולפיכך הנ”ל פנה לבית- הדין הרבני הגדול להארכת המועד אלא שבקשתו זו נדחתה.

דבר זה נראה מוזר ביותר שמשרד רשמי, שם יש להגיש ערעורים, נסגר ואין דואג לאזרח למתן אפשרות להגיש משפט או ערעור בהתאם לחוק.

על-כל-פנים, נדרשנו בבקשה הזאת לבטל את ההחלטה הנדונה על יסוד הנימוק הנ”ל וזה אין באפשרותנו לעשות מפני חוסר סמכות.

הבקשה נדחית.

 

השופט זילברג:

אני מסבים.

 

השופט גויטיין:

אני מסכים.

 

ניתן היום, ה חשוון ה’תש”ך (06/11/1959).

2 thoughts on “בג”צ 244/59 נחמן קוגן נ’ בית הדין הרבני האזורי באר שבע ואח’ (06/11/1959)”

  1. אין אפשרות לנישואין נוספים ע”פ התורה וההלכה באישה נשואה שלא נתגרשה. וכתב לה גט כריתות… ואז והלכה והיתה לאיש אחר… ז”א לא יכל להיות מצב שבו אשה נשואה לשני גברים אז הנשואים השניים לא התקיימו מעולם ולא מחזיקים כי היא בחזקת “אשה סוטה” והרבנים מחייבים את הבעל השני לתת גט? המצאות של “צייונים” ולא ע”פ תורת משה רבינו.

    1. תראה את השמות אז תבין אולשן, זילברג, גויטיין… היישר מגרמניה.
      יכלו לפתוח ספר ולראות שהנישואים אינן תקפים ע”פ ההלכה ולכן אין לרבנות שום סמכות בתיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *