בג”צ 199/52 א’ קמחי נ’ הרמטכ”ל ואח’ (03/07/1952)

בג”צ 199/52 קמחי נ’ הרמטכ”ל, פד”י ו (1952) 627

 

בג”צ 199/52

א’ קמחי

נגד

הרמטכ״ל ואח’

 

בבית המשפט העליון כבימ”ש גבוה לצדק

לפני השופטים חשין, אסף, ויתקון

 

חוק שירות בטחון, ה’תש”ט-1949, סעיפים 6(א), 12(ב), 16(ד)

 

מקום שהקריאה לשירות הסדיר נעשתה תוך המועד החוקי, כלומר, בהיות הנקרא לשירות חייב גיוס. והחיול לא בוצע, אין מניעה לבצע את החיול גם לאחר שהנקרא לשירות עבר את גיל הגיוס – גילו של אדם קובע אם קריאתו לשירות היתה חוקית, ואין גילו קובע אם חיולו היה חוקי.

 

פסקי-דין ישראליים שהוזכרו:

[1] בג”צ 299/51 פרל נ’ שר הבטחון, פד”י ה 1639

 

בקשה לצו-על-תנאי, המכוון למשיבים והדורש מהם לבוא וליתן טעם, מדוע לא יביאו את המבקש לפני בית משפט זה על מנת לשחררו משירות סדיר בצה”ל. הבקשה נדחתה.

 

י’ בן-ישי – בשם המבקש.

 

צו

 

השופט חשין:

 

1. זוהי בקשה למתן צו למשיבים להופיע וליתן טעם, מדוע לא ישוחרר המבקש משירות סדיר בצה”ל.

2. המבקש נקרא לשירות סדיר באפריל, 1950, בהיותו בגיל חייבי גיוס, אך לפי בקשתו נדחה חיולו כמה פעמים. ביום 31/12/1951 גוייס לבסוף לשירות סדיר, אך בו ביום הועבר לחיל המילואים, ובידו ניתן פנקס מילואים. לפני אותו יום – 31/12/1951 – הגיע המבקש לגיל השלושים, גיל שאינו חייב עוד בשירות סדיר, ולפיכך טוען המבקש כי חיולו ביום 31/12/1951 היה בלתי חוקי.

3. שאלה זו עצמה נדונה בבג”צ 299/51 [1], ובית משפט זה קבע, כי במקום שהקריאה לשירות הסדיר נעשתה תוך המועד החוקי – כלומר, בהיות הנקרא לשירות חייב גיוס – והחיול לא בוצע, אם משום שמועד החיול נדחה לפי בקשה, או מחמת השתמטות, אין מניעה לבצע את החיול גם לאחר שהנקרא לשירות עבר את גיל הגיוס. לשון אחרת; גילו של אדם קובע אם קריאתו לשירות היתה חוקית, ואין גילו קובע אם חיולו היה חוקי. בהסתמכנו על ההלכה האמורה, ולאור הסעיפים 6(א), 12(ב) ו- 16(ד) לחוק שירות בטחון, ה’תש”ט-1949 (ספר החוקים 25), אנו דוחים את טענתו האמורה של המבקש.

4 .טוען ב”כ המבקש – וזהו הנימוק השני עליו בנוייה הבקשה – כי מאחר שהמ­בקש שוחרר מהשירות הסדיר ביום 31/12/1951, ואותו יום הועבר לחיל המילואים, לא נהג המשיב השני כהלכה בגייסו את המבקש לשירות סדיר – כאשר עשה – ביום 16/06/1952.

5. מתוך המסמכים אשר צורפו אל הבקשה מתברר, כי ביום 31/12/1951 הועבר המ­בקש אמנם לחיל המילואים, אך הוא לא שוחרר משירות סדיר. נהפוך הדבר: בפנקס המילואים שניתן בידי המבקש ביום 31/12/1951 נאמר בפירוש, כי מועד שירותו הסדיר נדחה עד 30/12/1952 משמע, עד 30/12/1952 נמנה המבקש עם חיל המילואים, אך מאז ואילך אפשר גם אפשר לקראו לשירות סדיר. אם אמנם נכון הדבר, שהמבקש נקרא לשירות הסדיר ב- 16/06/1952 – כאשר יאמר בבקשתו – כלומר, בטרם כלתה  תקופת הארכא שניתנה לו, רשאי הוא גם רשאי לדרוש סעד מבית משפט זה, אולם על שאלתנו בענין זה השיב ב”כ המבקש, כי הוא אינו מתלונן על הקריאה שלא בעתה לשירות הסדיר, אלא על עצם הקריאה. מכל האמור לעיל ברור, כי על עצם הקריאה לשירות הסדיר – בהתעלמנו מהקריאה המוקדמת – אין המבקש יכול להתאונן.

לפיכך הוחלט לדחות את הבקשה.

 

הודע בפומבי היום, י תמוז ה’תשי”ב (03/07/1952)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *