בג”צ 194/22 שמשון-רפאל מוריס ואח’ נ’ מפקד פיקוד העורף (15/02/2022)

בג”צ 194/22 מוריס נ’ מפקד פיקוד העורף (15/02/2022)

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג”צ 194/22

 

לפני:

כבוד השופט ע’ פוגלמן

כבוד השופטת ד’ ברק-ארז

כבוד השופטת י’ וילנר

 

העותרים:

1. שמשון-רפאל מוריס

2. אורי שילה

נ ג ד

המשיב:

מפקד פיקוד העורף

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

תאריך הישיבה:

יד אדר-א ה’תשפ”ב (15/02/2022)

 

בשם העותרים:

עו”ד נתי רום

בשם המשיב:

עו”ד עמרי אפשטיין

 

פסק-דין

השופט ע’ פוגלמן:

1. עניינה של עתירה זו בצווים שהוציא המשיב לפי תקנות 6(2), 110-108 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

2. בצווים נאסר על העותרים להכנס, לשהות ולהימצא בשטח הר הבית והעיר העתיקה בירושלים, אלא אם הדבר הותר להם בכתב מטעמו של מפקד פיקוד העורף, ו/או בהתאם לזימון שהוצא במסגרת חקירה או הליך משפטי על פי דין. תוקפם של הצווים הוא לשלושה חודשים, עד ליום 13/03/2022.

3. לפי המידע המצוי בידי גורמי הביטחון, העותרים הם פעילים מרכזיים בתנועת ‘חוזרים להר’, המקדמים פעילות המוגדרת על ידי המשיב ‘פרובוקטיבית’ בהר הבית ובסביבתו. בעבר ננקטו נגדם צעדים מינהליים על מנת למנוע את הסיכון הנובע מפעילותם לביטחון הציבור ולסדר הציבורי. העותר 1 הורחק בשעתו מתחומי העיר ירושלים במהלך חג הפסח, ובהמשך נאסר עליו לשהות בתחומי העיר ירושלים בתקופת חגי תשרי. עתירה שהוגשה נגד צו זה נדחתה (בג”צ 8026/16 מוריס נ’ מפקד פיקוד העורף (20/10/2016) (להלן: בג”צ 8026/16)). העותר 1 אף נעצר בחג הפסח בשנים 2020 ו-2021 לאחר שניסה להבריח גדי להר הבית. העותר 2 נעצר פעמים רבות על רקע הפרות סדר, ניסיון להבריח גדי להר הבית, וכן ניסיון כניסה להר הבית על ידי טיפוס על גדר בסמוך לשער המוגרבים. אף הוצאו נגדו צווי הרחקה מהר הבית.

4. קודם להחלטה בדבר מתן הצווים ניתנה לעותרים הזדמנות להשמיע טענות, תוך שנמסרה להם פראפראזה גלויה שזו לשונה:

“ממידע עדכני מוכר כי ביצעת והיית מעורב בתכנון מספר פעולות קיצוניות ואסורות אל מול הר הבית. לאור האמור מוערך כי קיים סיכון בטחוני מכניסתך לשטח העיר העתיקה והר הבית כמפורט בצו”.

העותרים הגישו השגה באמצעות בא כוחם, וזו נדחתה על ידי המשיב שחתם על הצווים נושא העתירה.

5. לכך מכוונת כאמור העתירה שלפנינו. העותרים טוענים כי אין עילה להוצאת הצו, ואף מבקשים כי בית משפט זה יורה על הרחבת הפראפראזה הגלויה שניתנה להם. לחלופין מבקשים הם כי יותר להם להכנס בפיקוח משטרתי להר הבית, ולמצער לרחבת הכותל. המשיב מצדו סבור כי הצווים נדרשים על מנת למנוע את הסיכון הנשקף מהעותרים, בפרט בהינתן רגישותו המיוחדת של הר הבית, ומציין כי מטעמי הגנה על מקורות מידע לא ניתן להרחיב את הפראפראזה הגלויה.

6. שמענו את טיעוני הצדדים וקיימנו בהסכמה דיון במעמד צד אחד, במסגרתו קיבלנו הסברים מגורמי הבטחון. בהמשך הדיון הגלוי, ובשים לב לטענות בא כוחם של העותרים כנגד האופי הלא קונקרטי של הפראפרזה, שב והזכיר בא כוח המשיבים כתבה ששודרה בחדשות 13 – אליה הפנו גם העותרים בעתירתם – בעניינם של אנשים מארגון ‘חוזרים להר’ המנסים להכנס ולהתפלל במתחם הר הבית, וזאת דרך שערים הפתוחים למוסלמים, תוך שהם מתחזים למתפללים מוסלמים בלבושם. הובהר כי כתבה זו לא הייתה לפני המשיב בעת קבלת ההחלטה, שכן ההליך שהתקיים קדם לשידורה, אולם די במיוחס בה לכשעצמו כדי להצדיק הגבלת כניסה להר הבית. עוד הובהר כי המידע החסוי שהוצג לפנינו לא הוצג לפני בתי משפט בהליכים אחרים שלא נסבו על הפעלת הסמכות המינהלית נושא העתירה.

7. שקלנו את טיעוני הצדדים. התשתית הנורמטיבית לאשורה נפרסה בפסק דינו של בית משפט זה בבג”צ 8026/16 – עתירה שהגיש העותר 1 ואחר נגד צווי הגבלה בעניינם – ולמותר הוא לחזור על הדברים. בפסק הדין חזר בית המשפט והדגיש את רגישותו המיוחדת של הר הבית: “ניתן להמשיל את הר הבית לחבית חומר נפץ אשר אך ממתינה לזיק קטן על מנת להצית תבערה גדולה. מי ששופך נפט ליד החבית אינו נקוט בכל פעולה אלימה, אך פוטנציאל הסכנה לשלום הציבור ולסדר הציבורי עקב כך ברורה וידועה”. בית משפט זה חזר על האפיון המיוחד האמור בפסיקה ענפה המתייחסת להפעלת סמכויות בהקשר הגישה והעלייה להר הבית, והוא יפה גם בענייננו.

8. לאחר עיון בחומר הסודי, מצאנו כי יש תשתית מספקת להוצאת הצווים נושא העתירה, וכי לא ניתן להרחיב את הפראפראזה הגלויה מעבר לדברים שנכתבו בשל חסיון מקורות המידע. לכך יש להוסיף גם את הפעילות הגלויה של העותרים ששודרה בכתבת החדשות, שהעותרים עצמם הפנו אליה בעתירתם, המלמדת אף היא על הסיכון שנשקף מהפעילות המתוארת שם.

רשמנו לפנינו את הצהרת המשיב, כי בהתאם לצווים שהוצאו רשאים העותרים לבקש אישור כניסה לכותל המערבי וכי ככל שתוגש בקשה כאמור, היא תישקל לגופה.

בהעדר עילה להתערבותנו, אנו דוחים אפוא את העתירה. אין צו להוצאות.

 

ניתן היום, ‏יד אדר-א ה’תשפ”ב (‏15/02/2022).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *