בג”צ 1046/01 ישראל בן-עמי נ’ בית הדין הרבני הגדול בירושלים (24/09/2001)

בג”צ 1046/01 בן-עמי נ’ בית הדין הרבני הגדול בירושלים (24/09/2001)

 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג”צ 1046/01

 

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש’ לוין

כבוד השופטת ד’ דורנר

כבוד השופטת מ’ נאור

 

העותר:

ישראל בן-עמי

נגד

המשיבים:

1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

2. עליזה בן-עמי

3. שב”ס

4. היועץ המשפטי לממשלה

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

תאריך הישיבה:

ז תשרי ה’תשס”ב (24/09/2001)

 

בשם העותר:

עו”ד ניר ברקן

בשם המשיב 2:

עו”ד רון וינשטוק

בשם המשיבים 3-4:

עו”ד אברהם ליכט

 

פסק דין חלקי והחלטה

 

עמדת היועץ המשפטי לממשלה נראית לנו; היא מקובלת גם על המשיב מס’ 1. מכאן שבמידה שהחלטה כלשהי אינה מתיישבת עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה – עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה עדיפה. ככל שמצויות בהחלטות בית הדין המלצות או – לפי עמדת היועץ המשפט לממשלה החלטות שאינן מחייבות – יש לראות בהן לכל היותר המלצות שאין להם כל תוקף מחייב.

נותר ענין אחד שלגביו לא ניתנה לנו עד כה תשובה והוא עתירה 1. עו”ד ליכט קבל על עצמו לבוא בדברים עם בית הדין הרבני ולהמציא לנו את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה גם בענין זה.

תיקבע, במידת הצורך ישיבה נוספת בענין זה, ככל שניתן לפני ההרכב הנוכחי או חלק ממנו. בכל שאר הנושאים מגיעה עתירה זו – עקב האמור בפסק דיננו – לסיומה.

 

ניתן היום, ז תשרי ה’תשס”ב (24/09/2001).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *